מסתבר שבהיסטוריה נוטים לשנות מעט את המציאות. ואם יש הזדמנות להעלים נשים מסיפור גבורה/חוכמה/הצלחה, לא מפספסים אותה. כך גם קרה עם המתכנתות של ה-ENIAC.
בזמן מלחמת העולם השנייה גויסו בארצות הברית נשים לתפקיד “מחשבים”. נשים בעלות תואר במתמטיקה ישבו וחישבו את הזמן שייקח לטיל להגיע ליעדו. זהו כמובן חישוב מורכב: יש מערך שלם של גורמים שמשפיעים על הדרך של הטיל, זה לא הזמן-כפול-מהירות-שווה-דרך הקלאסי משאלות רכבת א’ ורכבת ב’. החישוב הזה לקח כ-20 שעות אדם. (וכנראה חלק מהחישובים לקחו גם 40 שעות)
מתוך מערך ה”מחשבים” הזה, זוהו 6 נשים שקודמו לתפקיד מתמטיקאיות. אותן 6 נשים הפכו להיות צוות המתכנתות של ה-ENIAC שניתן לומר שהוא פחות או יותר המחשב הראשון.
רק בשביל הפרופורציות, כשאנחנו אומרים מחשב ומדברים על שנת 1942 אנחנו מדברים על קופסה ששוקלת 30 טונות ובתוכה 17,000 שפופרות ואקום ו-6000 מתגים שביחד הצליחו לחשב מסלולים של טילים בליסטיים במלחמת העולם השנייה. אותו חישוב שלקח לפקידות החישוב החינניות 20-40 שעות, לקח 30 שניות ב-ENIAC.
ואם היום, משום מה, נרצה לבצע כזה חישוב באקסל, התוצאה תתנוסס על הגליון האלקטרוני לפני שנספיק להעלות את האצבע מה-enter. (קצת הגזמה, גם כאן מותר להטות היסטוריות)
וכדי לנסות לדמיין את חבורת המתכנתות האלה בפעולה, צריך להריץ בראש את המרכזנית של Here we are מהטלוויזיה החינוכית – חיבורים של כבלים, הדלקה וכיבוי של מתגים, הרבה ניסוי ותהייה וטעייה. בלי מדריכים באינטרנט, בלי שפות תיכנות, בלי ספר הדרכה, בלי מערכת הפעלה, הנשים האלה בעצם מייצרות את הבסיס לשפות תיכנות רבות בהמשך (חלקן גם אכן לוקחות חלק בצוותים שפיתחו את שפות התיכנות הראשונות). גיקיות באקסטרים, מסעיר ומרגש במיוחד.
לכתוב עליהן בספרי ההיסטוריה של המחשבים? מממממ… לא כדאי.
קת’רין קליימן, עוד גיקית, מתקנת עוולות ועובדת על סרט עם הנשים ההורסות האלה (ג’ין ברטיק, זאת עם הפפיון, הורסת אותי במיוחד).
ריספקט.
(ב-1997 הן קיבלו גם כבוד ב-WITI וגם יש וידיאו.)
Leave a Reply