אני מתקשה להאמין שכל חוויית כרמלה והמוות והקושי והעצב והתמיכה בהורים שלי והרצון של כולנו לתמוך אחד בשני אבל גם להיתמך היתה רק לפני שבוע. זה בלתי נתפס. זמן הוא עניין חמקמק. שנה שמרגישה כמו שבוע ושבוע שמרגיש כמו שנה.
הפוסט על כרמלה היה כלי קיבול מרגש לתגובות. המחשבה על חזרה לשיגרה ופירסום זוטות סייברספייסיות נראתה תלושה. אחרי ח”י תגובות, שבוע אחרי אותו יום ושבוע לפני יום ההולדת שלי (ממש בין המיצרים…) אני בכל זאת כאן. עם לינקים אקלקטים לגוף ולנפש.
יש לי חבר ש החבר הכי טוב שלי תמיד אומר שהוא ניסה את כל הדרכים להגיע לאושר: היה בכל האשראמים, ניסה את כל הסמים, קרא כל ספר בתחום, הלך לכל הפסיכולוגים והוא (ורק הוא) יכול להגיד בוודאות שאין שום דבר, אבל שום דבר בעולם כולו שמרפא את הנפש יותר מקניות.
ועם כל הסלידה שלי מתרבות הצריכה אני לא יכולה שלא להזדהות. אולי יותר מהכל, עם האמביוולנטיות. (ראה ערך דור דור ודורשיו)
ולכן, לכבוד יום ההולדת שלי שמגיע בדיוק שנה אחרי יום ההולדת הקודם וכדי לפרוץ את מחסום הכתיבה בבלוג – שני צדדים לחגיגות:
מחד, רשימת וויש ליסט:
(בתוכנית להטמיע כאן רשימה קבועה, כי מטרתה להצטבר, ולא להתגשם)
1. אקשן פיגרס של הביג לבובסקי. כי אני Shomer fucking shabbos.
2. message tape -מסקינטייפ מודולרי, מגיע עם עט להחשיך אזורים לא נחוצים. (וידיאו)
3. שנדליר. כי כל בית צריך מרפסת. פואנטה בשניה 19
4. אייפון, 3G. כי אין ברירה.
5. שמש בלילה. מנורה לאלו מאיתנו שנחסכה מהם חוויית הגחליליות בילדותם.
6. וגם, בלי קשר ובלי קישור, הייתי רוצה מקינטה משוכללת שתעשה קפה כמו בסרטים איטלקיים ואולי תגרום לקיץ הזה להראות קצת יותר מתורבת ולהיות קצת יותר נסבל.
7. וכמעט שכחתי את הפלניטריום לאמבטיה (כבר ציינתי את אהבתי ליפנים?)
ומאידך, לינקים לנפש:
1. כרטיסי לוטו לא מגורדים – I love my life the way it is
2. זמר עברי ברזילאי במיטבו – האושר (עם פואנטה שהעצב, אין לו סוף). ומכאן הדרך לערב יו-טיובי בחברתה של יודית קצרה.
(שתי נקודות למזהים את קורין אלאל)
Leave a Reply