דווקא כשהרוחות מזלזלות בתמימותם של בני האובמאים, ובעקבות הפוסט הקודם שעורר תגובות קשות עד קשות ביותר – כמה פנינות חן מבית היוצר של הווסט ווינג, של הפירסט ליידי ושל פרזידנט אילקט, כי מזמן לא חגגנו עליו.
ללא מילים:
וזה כן דורש איזו מילה או שתיים: מר וגברת אובמה נדרשו להצטלם עם מנהיגי העולם (כן, גם עם [...]
תגיות: אקטיביזם וירטואלי · מתורבתים
רעש מזהם את האוויר. אבא שלי היה אומר את זה רבות על הרעש שהייתי מייצרת כילדה ואני זוכרת כמה קשה היה לי להבין את החיבור הסמנטי הזה בין עולם הזיהום לעולם הרעש. היום, לעומת זאת, נדמה לי שאין תחום בעולם שלא מזדהם מרעש.
ברור לי שאחד המוצרים הנדרשים ביותר ברשת של ימינו הוא מוצר שיזקק [...]
תגיות: כולם משוגעים · מרחב ציבורי · מתורבתים · קשה לתאר · שנות האלפיים
מי שראה את ההרצאה של אותו פרופסור עטור ניבים מהפוסט הקודם, צפה בדיון על הרצון שלנו באינדיבידואליות מול הכמיהה לקהילה, על הבדידות מול השיתוף.
הרי החיים בסופו של יום הם איזון ומינון על צירי השחור לבן. איך מוצאים את הנקודה המתוקה בין החיים מחוץ למסך לבין החיים בתוך ביטים קצובים, בין הטכנולוגיה לרגש, בין החומרי לווירטואלי.
אנחנו [...]
תגיות: מתורבתים · רגשות דיגיטליים · שנות האלפיים
אז הבטחתי לציין את ה-8 בספטמבר בתור יום הולדתו של הבלוג. למרות שהתשיעי יבוא השנה עם הרבה חן, בעיקר בשעה 9 ו-9 דקות בבוקר. אה, ותשע שניות. למי אכפת איך נראה התאריך, ולמי אכפת מימי הולדת של בלוגים?
כנראה העובדה שאני גדלה לצד הבלוג שלי היא היא שמחזקת את הצורך ב(הי)ציוניוני הדרך. כל כך גדלתי, שאני [...]
תגיות: יופי · מתורבתים · פיקסלים על בד · רגשות דיגיטליים
הסתיו כבר כאן, הוא התחיל ביום רביעי. זה אומר רוח קרירה בבוקר, זה אומר אוויר בר נשימה בערב, זה אומר כבדות בנשמה (אולי היא קשורה בכלל לבין המיצרים/הימים הנוראים וכל מה שביניהם). זהו, רואים את אור סוף הקיץ בקצה המנהרה, פלאס מספרים לי ששעון החורף קרוב ממה שנדמה לנו (שבוע הבא?). כמה עוצמה יש לעונות [...]
תגיות: יופי · כולם משוגעים · מתורבתים · רגשות דיגיטליים
אמנם פסח לא מתקרב, אבל יש איזו תכונה שמקדמת סידור ארונות, סיוד ורה-ארגון של מדפים. כנראה שזה האוגוסט הזה עם הירידה הקלה באחוזי הלחות והעלייה ברמת המתח לקראת תחילתה של שנה נוספת (בבית הוריי מתבצע סיוד נמרץ שכולל גם את צביעת דלת הכניסה בכחול. אמא שלי קמה היום בבוקר ושאלה את עצמה מה גורם לאישה [...]
תגיות: כולם משוגעים · מתורבתים · פיקסלים על בד · רגשות דיגיטליים
את השבוע שעבר ביליתי בבית הוריי. בפעם הקודמת שעסקתי ברגרסיה שכזו ביליתי בגלישה מרובה חסרת תכלית (שרלוונטית כרגע יותר מתמיד עם הג’קסון 5 והיציאות מהארון). הפעם הייתי בתפקיד ממלאת מקום ויצאתי על בסיס תלת יומי לטיולים עם אבנר ואנה, צמד הכלבים חסרי התקנה שאבי עסוק בחינוכם בימים כתיקונם.
הסיבוב היומי כלל מעבר ליד הבריכה השכונתית. [...]
תגיות: מתורבתים · פיקסלים ורודים · פיקסלים על בד · רגשות דיגיטליים
כבר הבעתי טרוניות על ניהול הזמן כשיש זמן. מסתבר שאין ואקום של זמן, הוא מתמלא ולכל פינותיו נוזל צרכן זמן כלשהו. פעם כבר הבנתי את זה – דווקא אם מעמיסים על הזמן ויוצרים לוח זמנים של מנכ”לי-על-חלל, באורח פלא אפשר להספיק יותר, נוצרות שעות חדשות ביממה. עכשיו אני מתחילה להבין שהעניין הוא דו כיווני – [...]
תגיות: כולם משוגעים · מתורבתים · רגשות דיגיטליים · שנות האלפיים
במסגרת כל אדם צריך מסגרת, הגבלתי את תדירות הפוסטים בבלוג זה לכדי פוסט אחד מדי פורטנייט. אני חורגת ממנהגי לפוסט ביניים לצורך הבהרות וגם מכיוון שייתכן שבימי הפנסיה המוקדמת התדירות תוכפל. (או תחולק, תלוי מאיזה צד של המשוואה מתסכלים).
הבהרה א’
לאחר פרסום הפוסט הקודם, מערכת הטלפוניה שלנו קרסה עקב פניות רבות של הציבור שתהה מדוע [...]
תגיות: מתורבתים · פיקסלים על בד · שנות האלפיים
לא רק אובמה ונתיניו ספרו את 100 הימים שבהם המלך התמיד בתפקידו.
מסתבר שגם אני חוגגת 100 ימים שבהם התמדתי במשהו, שזה לגמרי לא מובן מאליו.
לפני 100 ימים (איזה עגול ואיזה יפה זה! בסך הכל יחידת זמן קצת עקומה – בשנים, פחות משליש ובחודשים זה היה נשמע הכי סתמי) פצחתי בפרויקט צילום יומי. 1/60 של השניה [...]
תגיות: מתורבתים · פיקסלים על בד · רגשות דיגיטליים
עם כיבודים