shuru HABITU oor oo

מלקולם גלדוול מדבר בספרו The Tipping Point, בעמוד 187 (וזאת מצויין רק על שום הצורך להשוויץ בעובדה שהגעתי לעמוד שכזה בספר, שזה הרי לא מובן מאליו), על העובדה שאנחנו חלק מאורגניזם גדול יותר, שהזכרון שלנו הוא לא רק העובדות והרעיונות והחוויות שנשמרו לנו במוח. הרבה ממה שאנחנו זוכרים בעצם נשמר מחוץ למוח שלנו.
אנחנו בכוונה לא [...]

[להמשך ←]

יחסים עם מכשיר חדש הם לא דבר של מה בכך. אין להם עיניים גדולות וחמודות שגורמות להתאהב בהם.
מצד שני, אין דבר משמח מקניות. כבר ציטטתי בעבר, אצטט בעתיד ואני מצטטת בהווה את דברי חברי הטוב ביותר, שטוען שניסה הכל – סמים לסוסים, אשראמים, מדיטציה, חקלאות וסדנאות רוחניות אחרות והגיע למסקנה שאין כמו קניות. והרי ידוע [...]

[להמשך ←]

אין לי שום תוכניות להיפרד מפייסבוק.
יחד עם הביקורת ועם המחשבות על תיעול מרשים יותר של הזמן שלי – אני שם. רואה דברים שאני לא צריכה ו/או רוצה לראות, עושה לייק כשצריך ובעיקר מכלה את זמני.
הגעתי למסך של ביטול הפרופיל שלי בפייסבוק כי התבקשתי להראות כיצד עושים את זה. ואני מאוד שמחה שהגעתי לשם. מסתבר [...]

[להמשך ←]

התחייבתי מול קהל קוראיי העצום, לפני חודשיים ויומיים (שהם לא הרבה זמן במונחים יחסיים) להעלות לאוויר אתר נוסף. אני שמחה להודיע קבל עם ו על תרומתי הצנועה לתרבות בפורמט של פיקסלים על בד. זוהי רק ההתחלה לה. הרצון הוא להיות ממ”ר (מיצב מבוסס רשת) ארוך טווח, ללא תאריך תפוגה, המתעד אותנו ברגעים דיגיטליים.
רק היום, דומיין [...]

[להמשך ←]

מי שראה את ההרצאה של אותו פרופסור עטור ניבים מהפוסט הקודם, צפה בדיון על הרצון שלנו באינדיבידואליות מול הכמיהה לקהילה, על הבדידות מול השיתוף.
הרי החיים בסופו של יום הם איזון ומינון על צירי השחור לבן. איך מוצאים את הנקודה המתוקה בין החיים מחוץ למסך לבין החיים בתוך ביטים קצובים, בין הטכנולוגיה לרגש, בין החומרי לווירטואלי.
אנחנו [...]

[להמשך ←]

אז הבטחתי לציין את ה-8 בספטמבר בתור יום הולדתו של הבלוג. למרות שהתשיעי יבוא השנה עם הרבה חן, בעיקר בשעה 9 ו-9 דקות בבוקר. אה, ותשע שניות. למי אכפת איך נראה התאריך, ולמי אכפת מימי הולדת של בלוגים?
כנראה העובדה שאני גדלה לצד הבלוג שלי היא היא שמחזקת את הצורך ב(הי)ציוניוני הדרך. כל כך גדלתי, שאני [...]

[להמשך ←]

הסתיו כבר כאן, הוא התחיל ביום רביעי. זה אומר רוח קרירה בבוקר, זה אומר אוויר בר נשימה בערב, זה אומר כבדות בנשמה (אולי היא קשורה בכלל לבין המיצרים/הימים הנוראים וכל מה שביניהם). זהו, רואים את אור סוף הקיץ בקצה המנהרה, פלאס מספרים לי ששעון החורף קרוב ממה שנדמה לנו (שבוע הבא?). כמה עוצמה יש לעונות [...]

[להמשך ←]

אמנם פסח לא מתקרב, אבל יש איזו תכונה שמקדמת סידור ארונות, סיוד ורה-ארגון של מדפים. כנראה שזה האוגוסט הזה עם הירידה הקלה באחוזי הלחות והעלייה ברמת המתח לקראת תחילתה של שנה נוספת (בבית הוריי מתבצע סיוד נמרץ שכולל גם את צביעת דלת הכניסה בכחול. אמא שלי קמה היום בבוקר ושאלה את עצמה מה גורם לאישה [...]

[להמשך ←]

את השבוע שעבר ביליתי בבית הוריי. בפעם הקודמת שעסקתי ברגרסיה שכזו ביליתי בגלישה מרובה חסרת תכלית (שרלוונטית כרגע יותר מתמיד עם הג’קסון 5 והיציאות מהארון). הפעם הייתי בתפקיד ממלאת מקום ויצאתי על בסיס תלת יומי לטיולים עם אבנר ואנה, צמד הכלבים חסרי התקנה שאבי עסוק בחינוכם בימים כתיקונם.

הסיבוב היומי כלל מעבר ליד הבריכה השכונתית. [...]

[להמשך ←]

כבר הבעתי טרוניות על ניהול הזמן כשיש זמן. מסתבר שאין ואקום של זמן, הוא מתמלא ולכל פינותיו נוזל צרכן זמן כלשהו. פעם כבר הבנתי את זה – דווקא אם מעמיסים על הזמן ויוצרים לוח זמנים של מנכ”לי-על-חלל, באורח פלא אפשר להספיק יותר, נוצרות שעות חדשות ביממה. עכשיו אני מתחילה להבין שהעניין הוא דו כיווני – [...]

[להמשך ←]