shuru HABITU oor oo

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

shuru HABITU oor oo random header image

Too cool to google

09/02/2008 · 3 תגובות

הזדמן לי ביקור בגוגל חיפה. בלי קשר לכלום ובטח שבלי קשר לגוגל. איזה מקום שערורייה: כל מה ששמענו וראינו נכון – מקררים של גלידת B&J, שולחן ביליארד, שולחן כדורגל, Wii עם מסך 50″ (או לפחות כך נדמה לי), כורסת מסאז’ וסטנדרט של שני מסכי 21″ בתנוחה פורטרטית צמודים ליצירת מסך על חלל.

וזאת רק ההתחלה. לא פירטתי על מקררים עם כל משקה שעולה על הדעת כולל הבירה נשר שלי, מדפים מלאים דגני בוקר כמו אצל סיינפלד ושוקולדים ופירות וגבינות וירקות. חנות מכולת – אבל שווה. להשמין לא קשה בגוגל.
ואני, שהתגלגלו לי העיניים ודמיינתי בפה את גלידת הבן וג’רי שלי (coffee coffee buzz buzz buzz או Dublin Mudslide) סירבתי בנימוס לכל הצעה ותמונה אחת לא צילמתי. למרות הרצון העז לתעד, לפלקר, וטו צ’ריש דה מומנט במובן הדיגיטלי של המילה.

Ben & Jerry

גם בגלל שלא צריך לקחת כל דבר שמציעים אבל גם בגלל שלא רציתי לצאת מתלהבת מדי.
יש מחיר לתדמית הקול שאני צריכה לשדר לעולם – גוגל לא עושה לי את זה, אותי לא קונים בממתקים ומסכים. לי חשובים ערכי המשפחה, דאגה לטמפ’ כדור הארץ וצדק חברתי.
ועזרה לזולת.

ברור לי שמדובר במקרה קלאסי של תודעה כוזבת, מבוסס אסכולת פרנקפורט בגירסת שנות האלפיים שלה, אבל עדיין לא התאפקתי וכשחזרתי הביתה בדקתי אם אולי יש עבודה בקבלה בגוגל.
משועבדים אנחנו בכל מקרה, אז לפחות שהגלידה תהיה בן וג’רי ושהטלוויזיה תהיה Wii.
כך שהייאוש ייעשה יותר נוח.

תגיות: מתורבתים · רגשות דיגיטליים · שנות האלפיים

3 תגובות בינתיים ↓

  • 1 גברת דאוטפייר // 09.02.2008 בשעה 10:07 am

    סיפור יפה.
    אבל מה, באמת באמת לא צילמת כלום?

  • 2 טליה // 10.02.2008 בשעה 9:24 am

    סיפור אמיתי, זה הכל או כלום בעניין הזה. תמונה אחת כבר היתה מוציאה אותי את המתרגשת שבי. אפס פיקסלים צולמו. אמיתי אמיתי.

  • 3 תרד // 13.02.2008 בשעה 3:44 am

    דליה, את כותבת מהמם ומצחיקה אותי פה בקור.

התור של התגובות מתחיל כאן