shuru HABITU oor oo

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

shuru HABITU oor oo random header image

פוסט טראומה

19/03/2008 · 13 תגובות

זוכרים את האוטו שנמכר בסכום סמלי של שקלים חדשים בודדים מהפוסט הקודם? אז האופניים – כלי השינוע האהוב עליי ביותר – שהיו שוות יותר מהאוטו (גם בשקלים חדשים וגם בשקלים רגשיים) נגנבו היום מרחוב תל אביבי סואן בלי בושה.
אולי אני אמורה להודות על זה שהן חיו איתי שנה שלמה בעיר הלא בייק פרנדלי הזאת, אולי יש סיבה נסתרת מן העין לגניבה, שרק התסריטאי הראשי של החיים שלי יודע עליה, אבל אני שונאת אנשים שמרשים לעצמם לקחת קאטר ופשוט לקטוף אופניים הורסות מיופי ככה באמצע ערב יום שלישי סתמי.
אני רוצה לנצל את הבמה הווירטואלית כדי לשאת כמה מילים לזכרן:
אלו היו האופניים הכי עדינות, הכי יפות והכי חלקות כמו חמאה שהכרתי מימיי, שקטות אבל עם עוצמה, עדינות אבל עם כוח. כתבתי עליהן שיר אחד ונסעתי עליהן 1219 קילומטר (מאז שרכשתי את הגאדג’ט האהוב עליי מכל וכל – המד קילומטראז’).

bike3.jpg

אופניים יקרות ולבנות שכמותכן, יהי זכרכן ברוך.

bike2.jpg


(מודעה זו כתובה בלשון נקבה רבות למרות ידיעת הכותבת שאופניים הם רבים זכרים, אבל עם כל הכבוד, אלו האופניים שהיו שלי והן היו נקבות)

תגיות: מתורבתים · קשה לתאר · רגשות דיגיטליים

13 תגובות בינתיים ↓

  • 1 א. קלה // 19.03.2008 בשעה 8:40 am

    הכרתי אותן, הן באמת היו נפלאות. יחידות ומיוחדות. וזו לא גלוריפיקציה של אחרי הגניבה. ליבי איתך. שלא תדעי עוד צער. גועל נפש של אנשים, מאנ מאנייקים בלי מוסר ומצפון, בני בליעל, אפסים ונבלות. והכותרת יפה.

  • 2 א // 19.03.2008 בשעה 9:11 am

    עצוב ומעצבן.
    שמחה שזכיתי להכיר אותן ולחנות לצידן.
    מי ייתן והחארות עם הקאטרים יחטפו את מה שמגיע להם

  • 3 גברת דאוטפייר // 19.03.2008 בשעה 9:32 am

    מה לא אמרו עליהן: המק של האופניים, התאומות של האופניים של חגית, הכפילות של סירוס. היו נסיונות להשוות אותן לדברים, אבל הן היו פשוט מיוחדות במינן, משרתות ומשקפות את בעליהן בצורה הטובה ביותר.
    אני מקווה שהכלב בן אלף זונות שלקח אותן נדרס על ידי משאית בדרך לסוחר האופניים שיקנה אותן ממנו בעשרים שקלים.

    יהי זכרן ברוך

  • 4 שרון // 19.03.2008 בשעה 8:45 pm

    לצערי לא היזדמן לי להכיר אותן אבל אני מתאר לעצמי שהן היו משהו מיוחד.
    איזה אנשים, יה אללה.

  • 5 hagit // 25.03.2008 בשעה 7:37 pm

    sister
    i was struck with the same evil lightening. mine was stolen as well. last week.
    imagine yourself the agony, the heart breaking and all the memories from the Balkan adventure gone with them. without mentioning my gorgeous Brooks saddle, with my uneven buttocks printed on it. I will recognize it anywhere I’ll go.

  • 6 תומר // 25.03.2008 בשעה 7:40 pm

    את כותבת מצוין. נראה לי שאת מגניבה לאללה.
    (צר לי על האופניים)

  • 7 טליה // 25.03.2008 בשעה 10:25 pm

    סיס!!!
    אני לא מאמינה. לא מאמינה! נופלת לי הלסת, מורמות לי הגבות. במנצ’סטר חיים חיות? הגם שם? אין לאן לברוח! מה עם קצת כבוד לאופניים.
    בפוסטים הבאים אדווח בפרטי פרטים על כיסא הברוקס שרכשתי. אני מקווה שהאופניים שלך לא מפורקות בטייבה. אני גם אזהה את התחת שלך אם אפגוש את ההטבעה שלו.

  • 8 טלילה // 25.03.2008 בשעה 10:27 pm

    וואו, בדיוק באותה צורה. החתך הזה. אתמול. בבוקר מוקדם. מול הדלת. בכניסה לבניין. רחוב תלאביבי סואן.

    פוסט טראומה Indeed

    [ונעים מאוד, אני טלי. התגלגלתי לכאן פתאום (לגמרי ברגל…)]

  • 9 טליה // 26.03.2008 בשעה 10:12 am

    וולקום טלילה! מי ייתן ובקרוב תבואי לבקר אותנו ממנועת באופן או שניים צחורים או אדומים.
    (ודרך אגב, האופניים החדשים נרכשו ללא מנעול, הן פשוט הולכות להכנס איתי לכל מקום אשר אלך. ללא יוצא מן הכלל)

  • 10 יוחזר המנדט הבריטי // 05.04.2008 בשעה 6:40 pm

    […] לסאגת האופניים וההבטחה לכתוב עוד ועוד על האופניים החדשות (Allez Allez של […]

  • 11 י. קדמן // 19.08.2009 בשעה 11:53 pm

    בטח איזה ילד מאנייק. משתתף בצערו של העולם על שהפליא לגדל ילדי-בליעל, גנבים נחושים. מי יתן ולא תדעי עוד צער.

  • 12 פופקורן בלי מלח, סבתא אניוטה וגם - שוב גנבו לי את האופניים // 20.08.2009 בשעה 7:53 am

    […] סיבה טובה לשנוא חלק מהאנשים בתל אביב. בלי להתבלבל, שוב (פעם שלישית!) עקצו לי את האופניים היום. לקראת היציאה לפנסיה, רכשתי […]

  • 13 ‏Life as a service // 01.06.2011 בשעה 8:31 am

    […] הם תמיד מלהיבים ואביביים וחיבתי אליהם ידועה (הנה כאן, וכאן, וגם כאן), אבל היום אני חוגגת בעלות על 1500 זוגות […]

התור של התגובות מתחיל כאן