פליקר, אתר שיתוף התמונות האהוב עליי ומקום העבודה העתידי שלי, מאפשר להעלות גם וידיאו, לא רק תמונות. כולם מדברים, מבקרים, כועסים, מוחים, מקימים קבוצות מחאה, דורשים דונאטס (וגם מקבלים). שאני אשתוק?
אני מתה על פליקר וגם פליקר אוהב אותי
ואני חושבת שגם ההטמעה של הוידיאו לעילא ולעילא. ההגבלה לדקה וחצי של וידיאו מייצרת גבולות חדשים לז’אנר – סרטים שצולמו במצלמה הדיגיטלית ומועלים לאתר ווידיאו – והאתר אשכרה מתמלא לאיטו בווידיאו ארט. לא מתחרה ליו-טיוב ולא אנשים שעושים ליפ-סינקינג באמבטיה ולא סדרות טלוויזיה. פליקר הפליאו להגדיר זאת כך:
ובמקום אחר, היה נסיון להגדיר את הוידיאו בפליקר כתמונה ארוכה. קלאסי.
בתור סרט הבכורה שלי בפליקר אני מציגה את שומר המסך שלי, הסאונד סטרים, שמזיז את ישבנו בהתאם לשיר ולצלילים של הזמרת/יוצרת הגדולה מכולם – בריטני
Leave a Reply