shuru HABITU oor oo

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

shuru HABITU oor oo random header image

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

10/11/2008 · 9 תגובות

כמה נעצב ליבי כשפולורויד הודיעו על הפסקת הייצור של אותם סרטי צילום של מצלמות האינסטנט נוסטלגיה. מרוב עצב, העדפתי לא להתמודד.
מזל שיש צרפתים שפיתחו תוכנה עם מגע נוסטלגי שכזה, פולדרויד שמה, שמנסה לשחזר את החווייה. המצלמה צפה לה על מסך המחשב וכל שיש לעשות הוא לגרור את התמונה שרוצה לקבל טוויסט באופיה אל התוכנה.

poladroid on ynet

כצרפתים למהדרין, מפתחי התוכנה דאגו לייצר את הרעש של המצלמה (זה שקורה כשהתמונה יוצאת מהמצלמה, מין טקנווווווויאווין) וכדי להשלים את החווייה, יש לחכות לפיתוח (כאן אפשר לראות דמו, עם הסאונד, הגרירה, ההמתנה. קצת ארוך, אבל זה חלק מהעניין). אמנם אי אפשר לשים את התמונה מתחת לבית השחי, כמנהג הצלמים המתחכמים בנסיון לחמם אותה, אך ניתן בכל רגע נתון “לעצור את הפיתוח” ולשמור את התמונה במצב חצי מפותח.

והתוצר, מעדן.

שני סייגים, או שמא גילויים נאותים או אולי סתם הערות:
1. פוסט סיכום החגים עדיין בעבודה, הופך ונהיה פחות ופחות אקטואלי, אבל זה אינו בלוג חדשות כי אם טכנולוגיה ורגש ולהפך – ולכן, כולם רגועים.
2. נדמה לי שמעטים חזרו לבדוק את התגובות לפוסט הקודם והצליחו להנות מהלינק יפה התואר של חגית. כמה התמוגגתי – יצירה בטמפונים. בדיוק ברגע שחשבתי שאני כבר יודעת הכל: חליל פן מטמפונים. חייבים לראות בשביל להאמין, לשירות הציבור מטעם הביטו – מוטמע כאן:

וגם הווידיאו הזה שווה צפייה.

ועכשיו, אשכרה – שיהיה לכולנו מחזור שמח.

תגיות: יופי · פיקסלים על בד · רגשות דיגיטליים

9 תגובות בינתיים ↓

  • 1 חבר ישן // 10.11.2008 בשעה 2:02 pm

    אהבתי במיוחד את הניעור של התמונה על מנת לתת את האפקט של רוח…

  • 2 גברת דאוטפייר // 11.11.2008 בשעה 10:26 am

    בעד זה אני אומרת, טמפקס הכי טובים. נראה אותה עושה חליל כזה מטמפוני או.בה!

  • 3 טליה // 12.11.2008 בשעה 3:14 pm

    חבר ישן – וולקום בק.
    וגברת – בדיוק בעד זה, נדמה לי שבאתר יש אמנות רב תחומית, חוצה מותגים.

  • 4 דנה // 18.11.2008 בשעה 4:33 pm

    בגלל שלא הצלחתי לגלות את המייל שלך כאן בעמוד אני נאלצת לכתוב לך תגובה כדי להגיד שבהחלט הבחנתי בך דוהרת על היאללה-יאללה האדמדמות והחתיכיות הבוקר במורד רחוב אוסישקין אבל עקב תופעות משניות של סינדרום “קמתי לפני עשרים דקות והמוח עדיין לא התעורר” לא הספקתי להגיב לך בזמן אמת. אז בוקר טוב טליה, זה מה שהייתי אומרת אילו הייתי פחות ישנה. 🙂

  • 5 ערן מחלו // 30.11.2008 בשעה 5:34 pm

    את יודעת מה? פולארויד זה סתם חרא. אני חושב שצילמתי מעל 500 תמונות (שבחישוב גס זה יוצא בערך 3000 שקל) – ובודדות מהן יצאו בפוקוס. הצבעוניות גם היא בעייתית, ובכלל, אין מה להשוות לפילם 35 מ”מ (שלא לדבר על פילם שקופיות).

    אני חושב שההילה המיותרת שניתנה למדיום הזה (ע”י מובילי דעה מעטים) נקברה כי הקהל הצביע ברגליים, וברגע שמדיום הופך ללא מסחרי, הסכין מתחילה במסע הבלתי נמנע אל הצוואר.

  • 6 טליה // 30.11.2008 בשעה 11:20 pm

    מר. מחלו! לא ידעתי שאתה כזה כלכליסט!
    ממתי מודדים את העניין בצבעוניות, או פוקוס? מה עם לומו? או הולגות למינהן?
    לי יש תמונות שמרגשות אותי כל פעם מחדש שצולמו בפולורויד.

    ואם זה מדיום כזה גרוע, למה לצלם מעל 500 תמונות??

  • 7 ערן מחלו // 01.12.2008 בשעה 2:21 pm

    כלכליסט? אה, הבנתי – זו היתה מעין בדיחה על החשבון הפשוט שעשיתי. נו שוין.

    ממתי מודדים את העניין בצבעוניות או בפוקוס? את הפוקוס מיומה הראשון של המצלמה, את הצבעוניות קצת אחרי. אני משתמש בלומו ובהולגה ובכל הרוסיות על גרורותיהן, והן, צר לי לבשר לך – מוציאות תוצאות הרבה הרבה יותר טובות ומעניינות (וגם מדוייקות – אבל מי מודד) מאשר הפולארויד הכי מוצלחת שלי.

    מצער אותי לומר שאין לי אפילו פולארויד אחת שמרגשת אותי, למעט אלו שבהן מצולמת הבת שלי, אבל זה לא בזכות הפורמט.

    למה צילמתי מעל 500 תמונות? כי היתה בי תקווה. כי החלפתי מצלמות, החלפתי מצולמים, רק העיניים והידיים נשארו שלי. יכול להיות ששם הבעייה.

  • 8 טליה // 01.12.2008 בשעה 2:56 pm

    בהזדמנות, אשמח לסרוק כמה פולורוידים, ולהדגים את סך הרגשות.

    מעבר לזה, אני חושבת שאין על העניין של התמונה הפיזית תוך דקות ביד. כתבתי על זה כבר, על האינסטנט נוסטלגיה.
    ועכשיו, עם המצלמות הדיגיטליות, אלמנט אחד כבר פחות חשוב – המיידיות, אבל עדיין אין על התחושה של תמונה ביד.

  • 9 ערן מחלו // 01.12.2008 בשעה 3:07 pm

    העניין הזה של “התמונה הפיזית תוך דקות ביד” לא מפצה על האיכות והשליטה בתוצאה.

    פעם, כשרצית להצטלם עם תוכי על כתפך בחופשה באילת או בטבריה ולקחת את התמונה למזכרת, ניחא – גם ככה התמונות האלה תמיד יצאו מחורבנות. אבל היום את יכולה במחיר של 20 תמונות פולארויד לקנות מדפסת קטנה (שלא צריכה אפילו חיבור למחשב), לחבר את הדיגיטלית הקומפקטית שלך ישירות אליה ולהדפיס.

התור של התגובות מתחיל כאן