shuru HABITU oor oo

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

shuru HABITU oor oo random header image

כל בית צריך Deck

11/04/2009 · 21 תגובות

למרות שהחלטתי שהשנה אני לא אוכלת את הביצה, מורידה מכמות הכבד הקצוץ, ולא אוכלת גם טלה וגם עוף, לא הצלחתי לנשום יומיים אחרי הסדר. כדי להוריד את הסדר ולמלא התחייבות – בניתי דק.
מהרגע שהונחו היסודות של בית הכפר הזה, הודעתי שאת הדק אני עושה. זה תחום ההתמקצעות שלי, דברים כאלה אני עושה ביום יום – מתבקש שאני אהיה ראש צוות דק.
פרוייקט הדק גם דרש צילום Time Lapse-י. כאחרונת הצעירים והפעורים נדהמתי לגלות די בתחילת יום העבודה השני, שאזלו מיצי הבטריה של המצלמה. להביא מטען לכפר? לא עלה בדעתי.

מה שכן הספיק להצטלם, הפך לדקה וחצי שבה תועדו בעיקר ההכנות, ביקור השכנה והשורה הראשונה. משם והלאה, הדברים היו די דומים.

אקזיביט A, יור הונור:

ההתקדמות האיטית גרמה לשינוי וייעול תהליכים. כראש צוות דק ומהנדסת תעשייה וניהול, קיצרתי טווחים, איחדתי פעולות, מנעתי שינועי יתר של קרשים באורך 4.80 ושלב ב’ של היום כבר היה מספק יותר.
(וצולם רק פעם בכמה דקות ולא פעם בשתי שניות, על ידי Time Lapse אנושי)

אקזיביט B, יור הונור:

על פניו, מתבונן בעין בלתי מזויינת יכול לחשוב שמדובר בדק גמור, שהמשימה הושלמה. אך למעשה, בפני בעלת בית הכפר עוד שעות רבות של עבודה. הברגות, חיתוכים, סגירת פינות, ליטושים וצביעה.

ולמה הדבר דומה (באווירת החג וההגדה)? מהבחינה הזאת, בניית דק מקבילה לבניית אתר אינטרנט, או כל פרויקט אחר כמעט. לא סתם לפרויקט קוראים פרויקט.
השלב הראשון הוא השלב המתגמל, זה שבו רואים התקדמות ושבסופו, נדמה שהפרויקט גמור. השלב השני, שלב ה-QA, שלב הגימורים, השלב האינסופי הזה של סגירת פינות, ליטושים אחרונים ותיקונים, הוא שלב בלתי נסבל, לא מתגמל, ארוך פי 5 מהצפוי ואפילו בסופו, בדרך כלל, הפרויקט אינו גמור. מעכשיו – תחזוקה, עוד תיקונים, עוד QA, עוד איזה שיוף אחרון של עץ או החלפת בורג חלוד.

בשבוע שעבר ראיתי פרויקט מסוג אחר. ספר, שעבדו עליו יותר משנתיים, יצא לאור. נכון, מאחוריו שלב א’, שלב ב’ ואפילו ג’ ו-ד’. אבל מרגע זה הוא יצא לאור, נסגר, הודפס, הופץ. ללא דרישה למשאבי תחזוקה. זה נכון בסרטים, בספרים, בדיסקים. אני עוברת למוזיקה.

ומעניין לעניין, כמו שהטרחנים ואני אוהבים לומר, אני מתחילה להתרגש לקראת האירווזיון. יש לנו שיר עם יכולת ניצחון פוליטי מובהקת.

בערך הוויקיפדיה של אירווזיון 2009 נכתב כך: “מילות השיר הן בעברית, אנגלית וערבית כאשר מסר השיר הוא שלום עולמי כתיקון הדעה הרווחת על ישראל לאחר מבצע עופרת יצוקה.” וזאת לא הפנינה היחידה בעמוד; ניתן למצוא בו תמונות של אולם האירווזיון, מפת מדינות משתתפות (מפולגת לפי מדינות שהעפילו אוטומטית לגמר, מדינות שמשתתפות בשני חצאי הגמר, ומדינות שלא משתתפות בתחרות אבל הן יכולות), פרק בנושא גיאורגיה וחוקי הצבעה מלאים.

רק לפני כחצי שנה, הבנתי שהיורו הוא כמו האירוויזיון, רק בכדורגל. תחרות לבנים ותחרות לבנים נשיים.

היסטוריה בהתהוותה, קלאסיקה בערוץ 1:

ועניין קטן לסיום. אם עדיין צריך לחזק את הטענה שקאברים ביוקליילי זה הדבר שקורה עכשיו, לפניכם קאבר של Toxic. מ.ש.ל

תגיות: מסודרים · מתורבתים · פיקסלים ורודים · פיקסלים על בד

21 תגובות בינתיים ↓

  • 1 רועי // 11.04.2009 בשעה 6:43 pm

    מגניב ! כל הכבוד..! חבל גם שהכלב נעלם אחרי חצי דקה 🙂 נראה לי אפשר לעשות לו סשן משל עצמו 🙂

  • 2 זיו // 11.04.2009 בשעה 7:38 pm

    סליחה שאני מתרכז בנושא הכי פחות חשוב בפוסט, אבל אחת השאלות הגדולות שעלו בשנים האחרונות בתחום הדברים שאין עליהם הסכמה רחבה היא מה הפירוש של “מ.ש.ל”.

    ובכן?

  • 3 גבי // 11.04.2009 בשעה 7:56 pm

    שניה, שניה
    איפה הבית הזה ובאיזה כפר?
    אני חייב לעזוב את תל אביב
    לפני חגיגות ה-200
    ועוד דבר
    יש לי בסטודיו 4 דקים
    מוזר הם לא נראים כך
    🙂

  • 4 טליה // 11.04.2009 בשעה 8:28 pm

    רועי – בהחלט, ניקה יכלה לקבל סרט משלה, במיוחד בהתחשב שהכלבה הזאת היא יותר סוסה מכלבה, אז זה קלאסי.

    זיו – מ.ש.ל סטנדס פור מה שצריך להוכיח. מי שואל? ומה האופציות האחרות? זה למעשה העניין הכי חשוב בפוסט – מה שהיה צריך להוכיח…

    גבי – הכפר בבת שלמה. באמת צריך 100 שנה לחסוך כסף בשביל לבנות שם בית בימים טרופים אלה. איזה סטודיו ואיזה דקים??

  • 5 זיו // 11.04.2009 בשעה 8:31 pm

    טליה, אני יודע שמ.ש.ל זה “מה שרצינו להוכיח”. שמעתי הרבה אפשרויות אחרות – “מה שנדרשנו להוכיח”, “מה שהתבקשנו להוכיח”, “מה שהיה להוכיח” ואפילו “מה שביקשנו לוודא”…

    קשה. קשה בחג.

  • 6 טליה // 11.04.2009 בשעה 8:39 pm

    זיו – מה שביקשנו לוודא… וואו, הארד קור. בחג, בעיקר מתאים – מה שחשבנו לאכול. והלוואי שזה היה רצינו להוכיח, זה צריך (!) להוכיח. מלשון צ.ל 🙂

  • 7 הדס שיינפלד // 11.04.2009 בשעה 8:40 pm

    טוב, אני לא יכולה להתאפק. שומעים טוויטים מהדק?
    🙂 הרגתי אותי.

  • 8 טליה // 11.04.2009 בשעה 8:59 pm

    הדס – במרחבים יותר שמענו טווינקל twinkle ליטל סטאר.

  • 9 גבי // 11.04.2009 בשעה 9:18 pm

    http://images.google.com/images?hl=en&rlz=1B3MOZA_enIL312IL312&um=1&newwindow=1&q=sony++deck+mini+dv&ie=UTF-8&sa=N&tab=wi

    דקים
    יש עם מוניטור
    בלי
    ו גם HD

    בת שלמה זה רחוק
    ויש לזה טעם של פלאפל
    כי כשהייתי נוסע לבסיס
    לנהגים היה דיל עם בת שלמה
    אז תמיד עצרו שם
    …לאכול פלאפל

  • 10 טליה // 11.04.2009 בשעה 10:38 pm

    גבי – מסתבר שלדק יש חוקים משלו. עכשיו בגללך בא לי פלאפל ג’ינה.

  • 11 פלומבה // 12.04.2009 בשעה 7:38 am

    מי יבנה יבנה DECK לי בתל אביב?
    תאמיני לי, ט’, את משהו, את.
    איכשהו, כן פרויקט, לא פרויקט, קשה לי להאמין שאת משאירה ברגים רופפים. אני, לעומת זאת, סוחבת פרויקטים לא גמורים עוד מימי עצירות האוטובוסים בבת שלמה.

    מהימים בהם לא ידעתי אם לשמוח או לבכות, בדרך לצפון הרחוק, לעוד שבוע או שבועיים של עבדות צה”לית, כשהיינו עוצרים שם לעשרים דקות או לפחות עד שהלסתות של הנהג היו מתעייפות.
    והייתה איתי מישהי בפלוגה שאשכרה גרה בבת שלמה. היה לה את הצחוק הכי מדבק בעולם.

    סליחה על הגיגי הבוקר. הצלחת להעפיל אותי צפונה, למחשבות על הכפר (רק מלדמיין מתחילות לי אלרגיות) ולחסכונות שלא יצטברו בגלגול הזה. אולי אני צריכה לשמוע את טוקסיק ולהירגע.

    אה, ותודה שהכרת לי את השיר שמייצג *אותנו* באירוויזיון. מוזר לראות את אחינועם במוד יורו-טראשי.
    לא מספיק טראשי בשביל כמה אוחצ’ות שאני מכירה, שפוליטיקה באירווזיון מחלחלת אותן או שמורה רק לתירוצים של הכישלון. כולם אנטישמיים, זה ידוע.

  • 12 טליה // 12.04.2009 בשעה 9:48 am

    פלומבה – אל תתבלבלי בין דחיינות גרידא ומשיכת סופים להפרדה בין שני השלבים של פרוייקט (למרות שאני יכולה להצטיין גם באפשרות הראשונה, בניגוד לרושם שיצרתי אצלך 🙂 ).
    לא ידעתי שבת שלמה היא אתר עצירות צה”ליות, אני שולטת יותר במרחב הדרומי של העצירות האלה. 10 דקות בצומת קסטינה, 10 בבאר שבע, 10 בדימונה, ולפעמים גם 10 ב-101.
    *אותנו*, ולא סתם – את שני הצדדים! למרות שיש משחק זהויות מבלבל בצמד הזמרות. מה גם שבתפקיד הערבייה יש חצי בולגרייה. ברור שכולם אנטישמיים, נראה אם בכלל נעפיל לגמר בקצב האנטישמיות הזה.

  • 13 פחד ותיעוב // 12.04.2009 בשעה 11:54 am

    איפה זה בת שלמה?
    אני בעבודה וחסמו לנו את הגוגל 🙁

  • 14 טליה // 12.04.2009 בשעה 12:02 pm

    פחד ותיעוב – נשמע אכזרי. אם זה סיפור אמיתי, זה אייטם. בת שלמה נמצאת על כביש 70, בערך באמצע וואדי מילכ. ונקראת על שם איזו בטי, הבת של שלמה (לא אני, זה הוויקפדיה שבי: http://he.wikipedia.org/wiki/בת_שלמה)

  • 15 פלומבה // 12.04.2009 בשעה 2:16 pm

    באמת? הייתי מוכנה להישבע שבת שלמה היא אחת מאלף הנשים ששלמה ככה איך לומר בעדינות וסליחה על הביטוי כמו שחברה ממש טובה שלי אומרת.

    וחוץ מזה, קיבלתי את הטענות בדבר שלב ה-ב’ וקטגוריית הדחיינות. באמת לא הכל זה פתולוגי.

  • 16 ורד זליגמן // 13.04.2009 בשעה 11:19 am

    טליה, מה שאהבתי שאת כל הזמן הסתובבת מהר.. ומי דברה ודברה ודברה??.
    אני בדיוק מטפלת במשולש בקצה הגינה.. וגם אני גרה כמעט בכפר, ממש בתוך יער , לא בבת.. אלא בצור…

  • 17 גברת דאוטפייר // 13.04.2009 בשעה 12:59 pm

    מזל טוב לשירי על הבית, איזה יופי ואיזה נוף! בניית הדק נראית כיפית ביותר, הרבה יותר מלבנות אתר, אבל אותי הטרידה לאורך כל הסרט השאלה, איך היא הצליחה לבחור צבע. איך מחליטים על כחול, ולא בז’, צהוב, כתום ירוק, ואחר כך איך בוחרים את הגוון. רק זה היה לוקח לי שנה, משם הדק זה רק עניין של כמה דקות, כמו שראינו בסרט

  • 18 טליה // 15.04.2009 בשעה 10:01 am

    ורד – בדיוק! דברה ודברה ודברה! ככה זה – בוסים ופועלים, פתאום התמונה מתבהרת מי עושה את כל העבודה.

    גברת דאוטפייר – אין ספק שבניית דק כיפית יותר מבניית אתר. בסופו של דבר, הפיזי מנצח את הוירטואלי כמעט ללא תחרות. במקרה הספציפי, מדובר בבחורה שבנתה בית בגלל הצבע. מספר הצבע היה הדבר הראשון שנרשם בפרוייקט, שם לא נדרשו התלבטויות.

  • 19 ניצן // 20.05.2009 בשעה 9:50 pm

    היה קשה להחליט מה יותר מהמם. הצבע, הדק או הנוף.
    ביחד זה ממש בית חלומות.

  • 20 ניצן // 20.05.2009 בשעה 9:53 pm

    ולהבדיל – בענייני חוסר טעם –
    שמלות מזעזעות ולא מחמיאות באירוויזיון, ואין מה להוסיף.

  • 21 טליה // 21.05.2009 בשעה 11:44 am

    ניצן – בהחלט קשה להחליט. גם קשה להחליט אם זה יותר יפה או זה יותר מכוער. מה יותר? קצת כמו אם תנין יותר ארוך או יותר ירוק.

התור של התגובות מתחיל כאן