shuru HABITU oor oo

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

shuru HABITU oor oo random header image

הופ הופ טרללה

08/09/2009 · 14 תגובות

אז הבטחתי לציין את ה-8 בספטמבר בתור יום הולדתו של הבלוג. למרות שהתשיעי יבוא השנה עם הרבה חן, בעיקר בשעה 9 ו-9 דקות בבוקר. אה, ותשע שניות. למי אכפת איך נראה התאריך, ולמי אכפת מימי הולדת של בלוגים?
כנראה העובדה שאני גדלה לצד הבלוג שלי היא היא שמחזקת את הצורך ב(הי)ציוניוני הדרך. כל כך גדלתי, שאני כותבת פוסט בשעת לילה ושומעת מוזיקה קלאסית. קלאסי. כי יש דברים שבאים עם הגיל. אהבה לטחינה, אהבה למיץ אשכוליות, לסודה, לקפה. אהבה למוזיקה קלאסית.

כל כך גדלתי שאני מעריכה צעצועי פלסטיק מסויימים על פני אחרים בשל קלאסיותם
[לא ברור לי איך התפתח פה פוסט קלאסי, יש לי אמנם לא מעט מה לומר בעניין, אבל לזה תוכנן פוסט משל עצמו – “הקלאסיקה של הגרניום: דיונים בהשפעת הגנן על המרחב הציבורי”].
תראו את מוישל’ה, שר את “מודה אני”. לא פעם רכשתי את מוישל’ה בתור מתנה, אבל סוף סוף, בעקבות ביקור בשוק השווה במזרח התיכון (מחנה יהודה כמובן) גם אני יכולה לכוון את השעון לרבע ל-ח’ ולקום לקול ציוץ הציפורים ולתפילת “מודה אני”. ובאמת, בעיקר על זה אני מודה, כל כך לא מובן מאליו לקום בבוקר עם נשמתי אצלי. וזה מה שאאחל לכל אירוע, תמיד – בריאות, פיזית ונפשית.

וכדי שיהיה ברור שהפנסיה הזאת לא הפכה אותי סופית לאישה בת 65, לא רק מוזיקה קלאסית מתנגנת ברקע פעילות מבוססת רשת כזו או אחרת. גם הפמפלמוסים שותפים לפסקול. איזה כיף לצעירים באמריקה. אמריקה! (התקשתי בבחירת השיר, גם הקאברים מלאי חן)

* ובקטגורייה נטולת קשר (אבל עם קשר מסויים לוידיאו של הפמפלמוסיה), הרצאה של 55 דקות של מייקל (או מיכאל בשבילכם) ווסצ’ש (או איך שלא כותבים Wesch בשפת הקודש). צפייה חובה לאנשים שאצלם הטכנולוגיה היא גדול/שווה לרגש. ולהיפך. אני אשכרה שוקלת להתחיל Vlog (איזו מילה בלתי שימושית בעליל):

ומשם, זה רק טבעי להמשיך לעוד הרצאת תשבוחתית – ב-TED כמובן.

תגיות: יופי · מתורבתים · פיקסלים על בד · רגשות דיגיטליים

14 תגובות בינתיים ↓

  • 1 שרונצ'יק // 08.09.2009 בשעה 9:17 pm

    מקסים
    מקסימה
    הפרופסור מקנזס מדהים למרות ש ואני מצטט מהתגובות ביוטיוב-” הוא נראה כמו טורף”
    אני הפסקתי ב22 אבל אחזור לזה מחר.
    אני מאחל לעצמי ולך עוד שנים של בלוג מקסים, שנון ומלמד.

  • 2 טליה // 08.09.2009 בשעה 11:35 pm

    שרונצ’יק! אתה מקסים. ואתה גם צודק, הוא באמת נראה קצת כמו טורף. בין טורף לג’וקר. ואגב, בהחלט שמתי לב לזה שאתה המגיב הראשון שלי בעולם. (בהמשך לדיון שנפתח לנו בפייסבוק, נשארנו פה לבד :))

  • 3 Martina // 09.09.2009 בשעה 6:33 am

    You are certainly not alone! I am embracing myself with the inspiring music of the pomplamoose! Wishing your Habitu many more years of wisdom, talent, joy and crazy phenomenons on the net.

    By the way, I am infatuated with Moyshe! Is it legal for me as a Catholic to wake up to his prayer? Or else: Do you happen to know about a shiksa-compatible version?

  • 4 Martina // 09.09.2009 בשעה 6:34 am

    P.S – I LOVE THIS DATE!

  • 5 פלומבה // 09.09.2009 בשעה 6:48 am

    מזל טוב, דליוש!
    גם אני נרגשת להגיב בתאריך חביב שכזה, אולי אשקול אפילו להתחתן הערב ב9 ו9 דקות, כדי לנצל יום עם כזה מומנטום בצורה האופטימלית!

    הפרופסור מקנזס באמת שווה ואני צופה בהרצאה שלו בעניין, אם כי אחרי ההערה של שרונצ’יק, אני מעט ממוסמרת לניבים שלו. לא נעים.

    שנמשיך להודות לפניו, שנקיץ מדי יום עם חדוות השיבה של הנשמה ושנזכה להנות מהפוסטים הכי כיפיים ברשת, עם חינוך למאותגרי-טכנולוגיה (כמוני) ועם הרבה (או קצת) רגש – לשאר מאותגרים/ות העולם.

    יום הולדת שמח לכל מי ששר, מביט ורואה.

  • 6 אספ // 09.09.2009 בשעה 10:30 am

    1. בחירה מצויינת לשיר יומהולדת

    2.ההרצאה נראית מרתקת להפליא אבל נשברתי אחרי 4 דקות, ושמעתי שוב את שיר היומהולדת.

    3.אני חייב שעון כזה! חיייייב! את יכולה להיות יותר ספציפית? מחנה-יודה, כמו שהמקומיים קוראים לו (ואני מקומי במקור) הוא מתחם די גדול וסבוך, את זוכרת איפה בדיוק-בערך נרכש האוצר?

    תודה ומזל טוב!

  • 7 פינג ופונג // 09.09.2009 בשעה 2:44 pm

    לנו אין שעון מעורר, אנחנו לא חוגגים יומולדת ורוב הזמן אין לנו מושג בני כמה אנחנו.

    פינג אוהב לקום כל יום עם קריאת הגבר, כי הוא בטח לא יטרח לקום אם אישה תקרא לו.

    פונג לא חוגג יום הולדת, כי התאריך הכי משמעותי בשבילו הוא התאריך שבו השתילו לו מוח. לא הרבה אנשים יודעים, שיש לפונג תותבת, אבל אולי זה הזמן לגלות.

    פינג הוא צר עין, כי אף אחד לא מסתכל על הדברים שהוא מעלה ליוטיוב. מוח, לא מוח, עובדה שאני יותר פופולרי.

  • 8 י. קדמן // 09.09.2009 בשעה 5:21 pm

    גם אני, חרף שקדנותי, לא הצלחתי לשרוד את ההרצאה של הבחורצ’יק מקנזס, ונמנע ממני קתרזיס: הילד נושך לאחיו את האצבע בסוף או לא?

  • 9 טליה // 09.09.2009 בשעה 7:37 pm

    פלומבה – אנחנו כבר כנראה לעולם לא נוכל להסיר את העיניים מהניבים שלו…

    אספ – חן חן ו-3. בטח זוכרת. אם אתה נכנס מאגריפס לחלק המקורה, יש כמה חנויות בצד שמאל שמתמחות בסובינירים ליודעי דבר. נדמה לי שיש את השעון גם לחנות הראשונה וגם לשניה. וזה לא בתצוגה, זה דורש ידע מוקדם – “שלום, יש לכם את השעון המעורר ששר את “מודה אני”?”

    י. קדמן – אתה מרגיש שאצלך טכנולוגיה גדול שווה לרגש? שקדנות שקדנות, אבל יש דרישות מוקדמות.

  • 10 י. קדמן // 11.09.2009 בשעה 4:04 pm

    אני לא אוהב ציניות, טליה. אם את רומזת לזה שאני משחר לטרף, אז אני רוצה לסייג ולומר שהכל תלוי בסוג הטרף. משחר א-פריורית אני לא. ובמקרה דנן, אין מה לדבר. הכל כשר. שיהיה לך יום הולדת שמח, בלי ציניות.

  • 11 זיו // 12.09.2009 בשעה 4:13 pm

    אז בסדר, ב-10.10.10, 10:10:10, יהיה שוב מגניב.
    ואז, ב-11.11.11, 11:11:11, יהיה אפילו יותר מגניב.
    ואז, ב-12.12.12, 12:12:12, יהיה קצת פחות מגניב מב-11.11.11, 11:11:11, אבל עדיין, יהיה מגניב.
    ואז מה? מה יהא על כל הבנות המגניבות שבוחרות להתחתן בתאריכים מגניבים עם בני זוגן המגניבים לא פחות?

    אוף.

    זה התיש אותי.

  • 12 טל // 16.09.2009 בשעה 6:35 am

    אהבה לטחינה, אהבה למיץ אשכוליות, לסודה, לקפה. אהבה למוזיקה קלאסית.
    הגדרה מצוינת וכל כך נכונה. באיחור לא אופנתי – מזל טוב 🙂

  • 13 טליה // 16.09.2009 בשעה 10:09 am

    זיו – אין סיוט גדול מכל האירועים שמתחרים על התאריכים המפגרים האלה. ואתה כמובן שוכח את ה-1.2.34 שהיה חגיגה משוגעת במערב אירופה וגם את ה-7.8.09 בשעה 1, 2 דקות ו-34 שניות. מתחקמק הזמן הזה.

    טל – תודה. איחור לא אופנתי זה הכי קלאסי.

  • 14 זהו, ספטמבר מאחורינו // 02.10.2009 בשעה 12:18 am

    […] כבר ביוטיוב, אז לפמפלמוסים יש קאבר חדש ל-September של אדמה רוח ואש עם סיום חינני שסוגר […]

התור של התגובות מתחיל כאן