שנים שאני מלווה את להקת OK GO, ולאו דווקא מטעמים מוסיקליים. יותר מסיבות ויזואליות, או אולי אם יש צורך להדק ולדייק – אודיו-ויזואליות.
חולשתי לקליפים היא חולשה שיש לטפח. יבוא יום ואחבור למישל גונדרי ונפליג אל עבר הקליפים ההזויים של המאה ה-21. עד אז, אמשיך להתענג, להעריץ, לא להאמין למראה עיני, לחייך ולהתרגש מול קליפים של אחרים.
הרומן התחיל ב-2006 עם ריקודי הגינה האלה. מכאן למדתי את רוב תנועות הריקוד שלי (ואני לא היחידה שרכשה את צעדיה לרחבה מהרשת). יו טיוב זה מקום של אלופים לרכוש ידע – יישומי ותיאורטי, בעיקר יישומי.
שנה לאחר מכן, התגלה ש-OK GO הם לא פוני של טריק אחד – והפעם עונג כוריאוגרפי על הליכונים. פה, כבר היתה תמימות דעים, הפרסים הועברו לזוכים, המיילים הועברו לצופים ועל כך יעידו 49 מליון הצפיות, 200 אלף הדירוגים ו-79 אלף התגובות. [הגירסה הפופלרית המדוברת לא ניתנת להטמעה מחוץ ליו טיוב, אבל יש לזה הסבר. איי לאב יו אינטרנט!]
גם כמות הטייק אופים מביעה יחס חם של עם הגלישה. רק לשם שטיפת העיניים, הופעה חיה בתיכון לקול תרועת המעריצות:
אבל היום, נפלה לי הלסת – חברי הלהקה רצו מכונה לרקוד איתה. הם פנו למעבדות גיקים (כמה כיף לאמריקאים שיש להם מקומות עבודה כאלה שנשמעים כמו מגרש משחקים אחד גדול) ויחד עם סט נרדים מגובש הקימו בהאנגר שתי קומות של מכונת ‘רוב גולדברג‘. לצפות ולהתמוגג. אבל עד הסוף.
למעמיקי הלינקים מוגשים כאן קישורים ישירים למייקינג אוף: חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4. עליי, הלינקים – עליי.
ואם כבר הוקדשו מילים ודקות עבור ריגוש בקליפים, אז פור פיוצ’ר רפרנס ובשביל הנאה מזוקקת עבור אותם קוראי הביטו שאינם צורכים את הלינקים המפוזרים ברשתות החברתיות השונות שבהן אני מכלה את זמני, בבקשה:
14 תגובות בינתיים ↓
1 פלומבה // 03.03.2010 בשעה 11:28 pm
אחות, איזה פוסט מגרה. אני מבטיחה מחר לצפות בכל האוקייאים האלה, כדי להפיג את המתח לקראת הגמר הגדול. עד הסוף, אחות, עד הסוף!
2 מאיה // 04.03.2010 בשעה 12:20 am
מדהיייים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אוי, איזה צילום, איזו הפקה!! ווואו
נמוגתי
3 ק.נ // 04.03.2010 בשעה 6:55 am
מי אלה, חבורת המוכשרים המדהימה הזו? ואיך זה שלא שמעתי עליהם אף פעם קודם?
4 איתמר אבידני // 04.03.2010 בשעה 3:30 pm
גרסת הסימפסונים ל- Here it goes
http://www.youtube.com/watch?v=hS_Ots3My-A
פשוט יצירת מופת, חבל שזה כה קצר 🙂
5 יעל מרוקו // 04.03.2010 בשעה 11:06 pm
אפרופו. עם קצת פחות פירוטכניקה אבל יכול לתת כמה רעיונות שימושיים http://www.youtube.com/watch?v=or_iTt8Q1aQ
6 גברת דאוטפייר // 05.03.2010 בשעה 11:09 am
מסכנים הסטודנטים היפנים – כמה הם עובדים קשה כל פעם לשבור שיא דומינו חדש עם מיליארד קוביות! קליפ המעבדה המושקע הזה מעמיד אותם באור קצת ילדותי, או לפחות מצ’עמם. אני כשלעצמי, עם כל הכבוד לפירוטכניקה והמקוריות, במיוחד בקטע של הצבע בסוף, יותר הושפעתי מהקליפ של ההליכונים. זה כשרון אמיתי! אם מישהו שומע על תאונה מחרידה בחדר כושר בשבוע הקרוב – זה אני מנסה את כוחי בתחום
7 פינג ופונג // 06.03.2010 בשעה 8:49 am
אצלנו בסין היו תולים אנשים מהסוג הזה. אבל אנחנו, אחרי כך וכך שנים במערב, כבר מוכנים להודות שמדובר בלא פחות מאמנות. אולי לא יותר מאמנות, אבל לכל הפחות משהו בטווח הזה.
פונג טוען שהוא רוקד על הליכונים מגיל שבע, אבל אני יודע שהפעם האחרונה שהוא עשה איזשהו סוג של ספורט הייתה ב-89, ב-天安門廣場, כשהוא ברח מהצבא כאחרון מוגי הלב. אני, לעומת זאת, וזה מתועד, עמדתי מול שורה של טנקים במשך חצי שעה בלי למצמצ.
פינג, אם לא תסתום, אני אספר על ניסיון הנפל שלך להפיל שלוש קוביות דומינו בהשראת הקליפ. יודע מה, יותר טוב. אני מעלה את זה ליוטיוב.
8 טליה // 08.03.2010 בשעה 1:37 am
פלומבה – אני מקווה ששני האירועים הסמוכים ייצרבו לך ביחד בתודעה תחת “אושר”.
מאיה – תנמגי, אבל תשובי. נמיגה נעימה.
ק. נ. – את כנראה לא מסתובבת בתחנות הרדיו הנכונות.
איתמר – הסימפסונים יודעים תמיד מה הכי טוב. תמיד. ידם על הדופק התרבותי. אם אתה לא שם, אתה לא קיים. אם חושבים על זה, זה המסמך היחיד שצריך להשאיר כמתעד לדורות הבאים.
יעל מרוקו – זה היה מקור ההשראה שלי לחיים פעם. זאת היתה פנטזיה אחת והבית של ברבאבא עם המיץ ענבים והמפל ליד הבית היתה השניה.
גברת דאוטפייר – לפי כמות גירסאות הכיסוי ביוטיוב לקליפ ההליכונים – זה בר ביצוע. צריך למצוא חדר כושר שירשה לשחק לו בציוד כדי לזגזג כמה הליכונים או לחילופין כמה הורים-שקנו–הליכונים-למלא-את-חדרי-ילדיהם-שעזבו-את-הבית-אבל-לא-משתמשים-בהם ולמקם אותם ברצף אסטרטגי.
פינג ופונג – מה יהיה איתכם? איפה המבוגר האחראי?
9 פלומבה // 09.03.2010 בשעה 1:53 pm
אני נורא אהבתי את זה שברבאמא הייתה שחורה.
ובעניין המיץ – גם בימי התיכון שלכם ברמה היו קונים בהפסקות “ק-פוא” (מלעיל) – מיץ ענבים מוקפא בשקית כחולה, כמויות חריגות של צבע מאכל וסוכר לבן, שהיו מספקות כרבע שעה מענגת של מציצה/יניקה/לא אצא מזה טוב בכל מקרה?
10 אסתר // 09.03.2010 בשעה 11:32 pm
איזה מגניב
מצרפת לינקים שלל האמנים פישלי ווויס
אלופים ברצפים כאלה
http://www.youtube.com/watch?v=fzQvLFSMlSg&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=fzQvLFSMlSg&feature=related
11 טליה // 11.03.2010 בשעה 9:52 am
פלומבה – את צודקת. היה לה עור מהמם. ואני חושבת שה”ק-פוא” שלנו היה סגול, לא כחול. כנראה חלוקה אזורית. אבל צרכנו לא מעט e-240 מהקפוא לימון.
אסתר – מכירה את הפרסומת של הונדה?
http://www.youtube.com/watch?v=_ve4M4UsJQo
מתחיל כמעט כמו הסרטון של הגרמנים (אם הם באמת גרמנים.. :))
12 Martina // 12.03.2010 בשעה 1:13 pm
WOW! the Honda add is absolutely fab!
13 אורי // 02.05.2010 בשעה 8:28 am
הגעתי במקרה וטוב שהגעתי.
את אוקי גו, הכרתי, אבל המרטון הזה הוא משהו מדליק לגמרי, הייתי יכול לצפות בו עוד מלא מלא זמן.
תודה!
14 טליה // 02.05.2010 בשעה 10:26 am
אורי – וולקום! נדמה לי שיצא עוד סשן מרטון אחד אחר כך.
התור של התגובות מתחיל כאן