ג’ימייל שיחררו לאוויר העולם לפני כמה ימים פיצ’ר חדש: פריוריטי אינבוקס.
כבר הבנתי שאני עובדת בלענות על מיילים. זה מרכז יומי, זה לוקח נתח מרכזי מהזמן, מתשומת הלב, זוהי רשימת המשימות הלא מתבצעות של חיי. מסמנת בכוכבים צהובים, מסמנת כ-unread, מסמנת כ-flag, מסמנת בלייבל. עובדת בלסמן ובלענות.
ואני לא היחידה. יש אתרים שמקדישים את עצמם למאבק חברתי למען מיילים קצרים (עד 3 פיסקאות) ויש חברות כמו גוגל שבאות לנסות לעזור ולמיין לנו את המיילים (באופן אוטומטי כמובן) כך שהמיילים החשובים יופיעו למעלה, בולטים היררכית, והמיילים הקצת פחות חשובים קצת יותר למטה וה-unread-not-important דחוקים בסוף הרשימה. וכל היתר.
Woohoo! You’ve read all the important messages in your inbox
המציג איננו המייל שלי
על פניו – גאוני. והאמת היא שגם באופן מעשי. הבעיה היא לא של גוגל או של ג’ימייל או של האלגוריתם (למרות שגם הוא מגהק ומחביא חברות ילדות לפעמים ב-everything else). הבעיה היא אצלי. פיצ’ר קטן ומתוחכם לימד אותי דבר או שניים על עצמי.
זה לא שלא ידעתי את זה קודם. אני שנים מואשמת בכך שלא הפנמתי כראוי את הפרק על עיקר וטפל של “שכונת חיים”. פרק שבו צחי, או ילדאחרבעלשםדומה, מתעמק במסגרות התמונות במוזיאון במקום בתמונות עצמן (אפילו נדמה לי שכבר ציינתי את זה בפוסט ישן שנאבד בארכיוני הביטו). אבל לראות את עצמי פעם אחר פעם ניגשת *קודם* למיילים המקוטלגים תחת Everything else ולא למיילים המקוטלגים תחת Important and Unread זאת חווייה תקדימית ואינשאללה מכוננת.
למרת שיש הגיון מאחורי הדברים. אני מעדיפה להיפטר קודם מהדברים הקטנים והפשוטים: המיילים שאפשר לעשות להם דליט, המיילים שדורשים ריפרוף קטן, מאשר להתמודד עם המיילים שדורשים לחשוב, להקליד ולהתנסח. שלא לדבר על המיילים שדורשים להעלב, להתרגש ולשמוח.
ובעניין אחר לגמרי – אבל שדורש ציון בפני עצמו – שנת תשע”א החלה לפני איזה יום יומיים. ורגע לפני שכבר אי אפשר לאחל ולבקש שהשנה הבאה תהיה עדינה איתנו, הביטו חושף לינק-אח: שנהטובהטובה.קום.
[פרויקט נוסף מבית היוצר של IMHO (שנת הקמה 2009. בעלות, מייסדות, הפקה, ארט וקופי: יעל ואני). הדפים מתוך “העולם הזה” שנת 1976 ומתוך “לאישה” שנת 1968. ההדפסים נעשו בבעלי המלאכה, שזה ללא ספק המקום לגלות בו שהפינס איז דפוס רשת.]
אגב, שוב הגיע סתיו. סתיו מספר 4 בהביטו [סתיו 1, סתיו 2, סתיו 3]. חגיגות יום ההולדת של הפעוט הזה (שחוגג את יום הולדתו השלישי) מעבר לפינה. נדמה לי שבעקבות שינוי התדירות פה ובעקבות החגים, נחגוג בעדינות – בשיר סמלי. הופ, הופ, טרללה. מסיבה וירטואלית לכבוד הביטו עם הדי. ג’יי מספר אחד ברשת.
12 תגובות בינתיים ↓
1 שרונצ'יק // 11.09.2010 בשעה 9:40 pm
העיקר והטפל הלכו לטייל…
איזה חמוד הדיג’יי!!!
2 אברהם // 11.09.2010 בשעה 10:03 pm
אני לגמרי הולך לנסות את זה: http://three.sentenc.es תודה
יומולדת שמח לבלוג. 4 שנות אינטרנט זה מקביל לאיזה 7 שנות חתול לפחות. מרשים ביותר.
3 Martina // 11.09.2010 בשעה 10:25 pm
Happy Birthday, Talya! Many happy returns!
4 גברת דאוטפייר // 12.09.2010 בשעה 8:59 am
יוני. יוני משכונת חיים ערך את הביקור ההיסטורי ההוא במוזיאון.
ואיזה מגניב בדיג’יי!
יומולדת שמח ושנה טובהטובה
5 אסף // 12.09.2010 בשעה 9:33 am
מסכים לגמרי לגבי הפיצ’ר של ג’ימייל – מה הם חושבים לעצמם ? שאני אתעלם מהדואר המשעמם רק בגלל שהוא מופיע נמוך יותר ? לא ילך!
והשנה טובה טובה.קום ממש העלתה בי זכרונות מהשנה ההיא
6 גלי.ג'י // 12.09.2010 בשעה 12:49 pm
הוא לא דיג’יי הוא מאסטרו דיג’יי.
and google is not the priotizer of me!
7 צביקה // 12.09.2010 בשעה 2:22 pm
אין,
מת עלייך, מת
8 טליה // 12.09.2010 בשעה 5:02 pm
תודה לכולכם על הברכות. הייתי שמחה לחלק שקיות הפתעה באירוע עצמו. וחצי פיתה עם חומוס. אין על ימי הולדת.
ואני מרגישה שעם גלי.ג’י ואסף יש פה פוטנציאל של הקמת תנועת מחאה, או לפחות איזו קבוצה טובה בפייסבוק 🙂
9 טל // 12.09.2010 בשעה 8:34 pm
זה כמו להיפטר קודם מהדברים שפחות אוהבים בצלחת, ולהשאיר לסוף את מה שהכי טעים 🙂
10 Eyal // 13.09.2010 בשעה 9:55 pm
http://inboxzero.com/
11 טימור // 14.09.2010 בשעה 9:46 pm
מזלטוב! (ביידש בבקשה)
אני מציצה בדיג’יי פעם בשעתיים. וואו.
12 טליה // 16.09.2010 בשעה 10:46 am
איל – מכירה את מר. מרלין מאן. שיהיה בריא. אינבוקס זירו זה לחלשים!
וטימור – הוא אדיר! צריך לזמן אותו לממשלה
התור של התגובות מתחיל כאן