סתיו פוסט קיץ

יכול להיות שמה שצריך לעשות זה פשוט להתבגר – להודות ולומר שהתדירות בבלוג הזה היא פעם ברבעון, זה גם בסדר. לא זכורה לי הגדרת תדירות נוקשה אחרת לגבי פרסום פוסטים בבלוג, לא יצא חוק בנושא ולא יוציאו אותי מאיגוד הבלוגאים אם אפרסם גם פעם בשנה, זכותי.

[איזו דרך עקלקלה לומר – מדהים כמה שבלוג, כולה בלוג, מצליח לשבת לי על המצפון]

וכבר דשתי בנושא, השיתוף הפך לכל כך הרבה יותר פרגמנטלי – לינק בפייסבוק, תמונה באינסטגראם, פיסת מידע לא חשובה בטוויטר, share על משהו שכבר מישהו אחר כתב, לייק בימים עצלים. לא רק שקשה לגייס את כוחות השיתוף לכדי פוסט אחד מגובש, אלא נדמה שאפילו המוח לא מצליח לייצר גיבוש של השבבים האלה.

מצד שני, מסורת היא מסורת – פוסט סתיו הוא פוסט סתיו! עליו לא פוסחים ולו לא אומרים “אפשר לצמצם אותך לכדי טוויט”, אליו יש כבוד. והביטו מציין את הסתיו החמישי שלו בשנת 2011 (סתיו 1, סתיו 2, סתיו 3, סתיו 4), מדובר ביישות רשתית בת 4.

עונות זה אושר. כי יש דברים שהם רק בעונה וכשהם לא, אפשר להעריך את חזרתם יותר. אפשר להירגע כשהטמפרטורה יורדת בכמה מעלות, אפשר לנשום כשמתחיל להכנס אוויר זז דרך החלון ואפשר להתענג על “שהחיינו” מסורתי על קרמבו וגויאבה.
וצריך להתענג, כי זה לא ודאי שהסתיו יחזור, שהיום יבוא אחרי הלילה, שהאביב יבוא אחרי החורף. אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות, עד שהוא מגיע.

והוא הגיע. השקיעות נוגות יותר, השמיים נקיים יותר וחזרו כל הסדרות החשובות. קומיוניטי, פארקס אנד ריקריאיישן ומודרן פמילי (ועוד שבוע, גם בורד טו דת’). כל החומרים שאיתם נעבור את החורף ואת שעון החורף.


חדי העין ובעלי חוש ההתמצאות יבחינו שבתמונה אמנם זריחה ולא שקיעה, אבל הרעיון ברור

(ולחשוב שיש ארצות שבאמת יש בהן סתיו… ואצלם יש n בסוף המילה autumn)

וכל שנותר הוא לאחל שהסתיו הזה, עם החן שלו, יביא איתו שנה של שמחה, של התחלות, של גשמי ברכה, של מחשבות ומעשים.

שנה של ריקודים:

ושנה של שלום:

(ותודה לאריאל על החשיפה התרבותית הזאת. ועל החשיפה לשרירי חזה באחורי הפריים.)

* בלוג על טכנולוגיה בלי המלצה על אפליקציה? על התרגשות מאיזה אתר חדש? מי שמע על דבר כזה? הנה, בסדר, הבנתי. לסמיול יצאה אפליקציה שצריך ואין ברירה אלא להתקין. [MadPad] לג’ף ברידג’ס המלך יש דיסק חדש והוא מספר עליו בפליילסט של סלבריטאים (לא כדאי לפספס שם את בנג’י היוז)


Posted

in

by

Tags:

Comments

5 responses to “סתיו פוסט קיץ”

  1. מירב פרץ Avatar

    טליה, את זוכרת שבפעם הראשונה שקראתי את הבלוג שלך חשבתי שאת חיה בחו”ל בגלל שאת כותבת בכזו רגישות על מזג האויר ועל חילופי העונות?
    בתור ירושלמית לשעבר החיים בתל אביב הקהו אצלי במשהו את החושים. התרגלתי לחיות מתחת לשמיכה תמידית של לחות, רק שלפעמים היא מגיעה גם בצורה של גשם.

  2. טליה Avatar
    טליה

    מירב, אני מאושרת מהמחשבה שחשבת שאני גרה במיין או במקום שבו העלים נהיים אדומים ואז יש שלג והסתבר בסוף שחושיי חדים 🙂 אבל את חייבת להודות שיש סתיו עכשיו בתל אביב, שהדלקת פחות את המזגן, שראית מלא צילומים של שקיעות בפייסבוק. זה אמיתי, לא מדומיין. בהחלט לא בעוצמות של ערים אחרות, אבל דפינטלי קיים.

  3. גברת דאוטפייר Avatar
    גברת דאוטפייר

    נכון, אף בית משפט לא ירשיע אותך בהזנחה הפושעת של הבלוג הזה. את גם לא צריכה לרוץ לנעול את הדלת מחשש שמא תגיע פקידת סעד של השירות לרווחת הבלוג לקחת אותו ממך ולשים אותו בפנימיית אינטרנט בשרון. אבל אני לא מקבלת את התירוצים וההתנצלויות הפתלתלים בפתיחה. אולי זה בגלל שאין לי פייסבוק, או טוויטר, או טמבלר, או אני לא יודעת מה, אבל אין תחליף לישיבה מול מסך אמיתי, גדול, ולפתוח לינקים שממש נפתחים, ומהר, ולראות, גם לשמוע עם רמקולים די טובים, את הרקדן המקריח שחוץ מהנאה גורם לי גם להחסיר פעימה על גמישות שאבדה (אבל אולי לא לנצח? אולי אני אלך ליוגה היום בכל זאת?אין סיכוי. אבל יש תקווה! והשראה, וזה מה שחשוב). ועם כל הכבוד למחשבות ומעשים, ויש כבוד הרבה, איך הייתי אני, ז’וויף אראב פרימיטיבת שכמותי, נתקלת בקליפ המפגר והמופתי בעל אותו שם, אם לא כאן? הא?
    אני רוצה להגיד “העם דורש שתחזרי לבלוג”
    אבל לפי מספר התגובות הזעום נראה שהעם עסוק בציוצים ולייקים ועגל הזהב וכל מיני שטויות במקום להתייצב מאחוריי. מחאה לא ממוקדת, זו בעיה שחוזרת על עצמה…

  4. טליה Avatar
    טליה

    כל מילה במקום גברת דאוטפייר יקרה. לאינטרנט קורה משהו שהוא בהחלט לאו דווקא טוב. אולי אצטרף לאברהם בשביתת הפייסבוק שלו, שבגלל שהוא לא בפייסבוק, אף אחד לא יודע על זה. בכל מקרה, אני מבטיחה לנסות לרכז את הפנינים בפוסט דו-חודשי, רבעוני גג, כאמור.

    אני עובדת על התנועות של הריקוד כדי לבצע גירסה שלי. אבל בעיקר מקנאה ביכולת לעשות סלטה באוויר באמצע החיים סתם ככה. זה דילוג של אלופים, של אנשים שהצליחו להשיג משהו בחיים שלהם. אולי זאת צריכה להיות הניו ייר רזולושן שלי – להצליח לעשות סלטה או לפחות חצי עמידת ידיים. בהחלט יש תקווה והשראה.

  5. טליה Avatar
    טליה

    וגם, גם אני רוצה עניבה כשאני אעשה את הסלטות שלי.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *