shuru HABITU oor oo

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

shuru HABITU oor oo random header image

יום הזיכרון, גירסת 2008

06/05/2008 · 3 תגובות

קשה לי לדמיין את הישיבה בעירייה שבה החליטו שכדאי לשים אנדרטת זיכרון וירטואלית בצפון פארק הירקון, בואך הנמל.
זה תחביב ידוע ואהוב שלי: לנסות לדמיין את תהליך קבלת ההחלטות של אירגונים, או את הישיבה עצמה שבסופה נוצר אלמנט תמוה במיוחד כמו הדוגמה שבוא תבוא (אחת הישיבות המדומיינות היא של הנהלת בית החולים תל השומר באותו יום שבו היו צריכים לבחור איזו חיה תופיע באיזו קומה של החניון ועל רקע איזה צבע: האם כדאי לשים את הברבור על ורוד בקומה 3 ואת סוס הים על ירוק בקומה 7? “אני חושב שלא מכובד לשים סוס יאור בקומה 7, זה מזלזל באינטליגנציה של החונים”).

בקצה פארק הירקון, מוצבת אנדרטה לחללי הטרור תושבי תל אביב שנהרגו בפיגועים או שנהרגו בתל אביב אבל הם לא תושבי העיר. מחשב עם מסך מגע מאפשר לחפש נופלים לפי שם, לפי מפה, לפי פיגועים בתל אביב. אפשר למצוא יומנים של אנשים וקורות חיים ולכל איש מוצמד שיר מרגש כמו “דמעות של מלאכים” שבוקע מתוך רמקולון קטנטן שמייצר כמה צלילים חלושים בצומת סואן ליד רידינג.

התמזל מזלי לפגוש את האנדרטה עם יצרנית ממשקים כמוני (מורתי האחת והיחידה) ולא יכולנו להתאפק ולא להתעסק בכפתורים, באפשרויות הניווט המופרכות, במצב ההזוי של דיפדוף בתמונות הרוגים ובכפתורי ה”חזור”.
בדף הבית שני כפתורים:
חפש נופלים
דבר ראש העיר

IMG_0484
IMG_0482

תגיות: מרחב ציבורי · מתורבתים · קשה לתאר · שנות האלפיים

3 תגובות בינתיים ↓

  • 1 שולה זקן // 07.05.2008 בשעה 6:24 am

    גם הזיכרון נהיה וירטואלי

  • 2 גברת דאוטפייר // 07.05.2008 בשעה 10:53 am

    מתרשמת אני מאוד ממצבת הזיכרון העירונית. אם אפשר כבר להתחיל לעשות את המעבר המפורסם במורכבותו לכיוון יום העצמאות, אני רוצה להפנות לחלון הראווה של לובלינסקי ברחוב קינג ג’ורג’ בתל אביב, חנות ותיקה שחוגגת שישים שנה עם המדינה. המספר 60 משורטט בסכינים, אולרים, פומפיות, פינצטות ומה לא. מטס של הצבא השוויצרי. ויקטורינוקס. ויקטורי רוקס. זו רוח חג! אם הייתה לי יותר טכנולוגיה ופחות רגש, ולא להיפך, הייתי מצלמת ושמה כדי להמחיש. וזה גם הולך יופי עם זבח העצמאות של מחר בפארק. אין אין אין כמו עם ישראל. חולה על העם הזה.

  • 3 טליה // 07.05.2008 בשעה 11:05 am

    היום (גג מחר) אצא לביצוע משימת הצילום של חוגגי החג בגירסת הקרב. בשביל מה המציאו מצלמות בפלאפונים אם לא בשביל רגעים כאלה.

התור של התגובות מתחיל כאן