shuru HABITU oor oo

הרבה טכנולוגיה, קצת רגש. ולהפך

shuru HABITU oor oo random header image

תופסת, גירסת הריאליטי

31/12/2008 · 13 תגובות

אייל שחר (לא הזמר של היי פייב) הזמין אותי, כבר די מזמן האמת, לשחק שבע בום של בלוגרים. תופסת בלוגרים – מפרסמים פוסט עם 7 פריטי מידע על הבלוגר, מקשרים לשבעה בלוגרים אחרים שרוצים שיעשו בדומה ומפיצים את הבשורה. אולי זה יותר בין תופסת למכתב שרשרת.
בינתיים נהיתה תופסת של גדולים במזרח התיכון החדש הזה. בגדול אני בחיפוש אחר אומה שתאמץ אותי. אין לי כוח יותר להתעורר פעם בכמה חודשים למציאות של טנקים, מטוסי F-16 וסיוטים. מצד שני, אני לא חושבת שאני טובה בהגירה. אז בינתיים אני פה, אבל קצת ממורמרת.

אין לי מילים בהירות פוליטית כמו של בלוגרים רבים מסביבי, עם טענות והוכחות ותובנות. אני בעיקר רוצה להביע את מורת רוחי על המצב ועל האנושות. אני מעוניינת להמשיך להאמין שיכול להיות טוב יותר, שיכולה להיות אפשרות אחרת, וששלום ונורמליזציה הם לא מושגים תלושים. גם אם זה יעלה לי בשם התואר נאיבית שמוענק לי כלאחר יד כמילת גנאי מפי גברים-מיואשים-שחושבים-שהם-יודעים-משהו-על-עובדות-החיים-בגלל-הייאוש-והרציונליזציה-שמוצגים-כערכים-עליונים.

אז לטובת העניין נסב את השבע בום לבום שבע. שבע עובדות/מחשבות/תובנות על שפחתכם הנאמנה בקונטקסט מלחמתי.

1. אני חולה על ענייני מלוכה. יש לי עניין עם מלכים כמו קלינטון, כמו ראניה (בתמונה תורמת דם לעזתים, מי יודע איך הדם יגיע אליהם) ואסמה, כמו שושלת המלוכה הירדנית וכמו קרלה ברוני. אם דיקטטורה לא באה בחשבון ודמוקרטיה לא כל כך מצליחה, אני בעד מלכים. יש במה להתעסק, יש על מי לדבר. יש כתר ויש טקסים.

rania
המציגה איננה אני

2. בגילגול הקודם הייתי כושית. אני די סגורה על זה.

3. אי שם בחופש גדול אחד ארוך במיוחד מצאתי את עצמי מתקנת רשתות דייג בנמל אשדוד לפרנסתי.

4. כל דבר בגירסה הקטנה שלו מרשים אותי באופן יוצא מן הכלל – עגבנייה קטנה, גור כלבים, אוריגאמי מנייר פיצפון, אפונה. מעבר לקסם של הקוטן נדמה לי שאני גם מזדהה עם חוסר האונים והשבריריות של החיים.

5. אני כותבת לא רע גם ביד שמאל. תמיד התרשמתי מהכותבים ביד שמאל ובדרך כלל אני מצליחה לזהות כתב יד של איטרי יד ימין. כשיד ימיני גובסה לה לשלושה חודשים פיתחתי את המיומנות ואפילו שיכללתי אותה לכתיבת ראי ביד ימין במקביל לכתיבה רגילה ביד שמאל.

6. בכיתה ה’ הייתי בחוג טיסנאות. שייפתי עץ בלזה, עטפתי כנפיים בנייר אורז ויצאתי להטיס טיסנים. אין צורך לציין שהייתי הבת היחידה. ֿ

7. שפרה מהאח הגדול אוהבת את הבלוג שלי. מליון סמסים לא טועים.

(הקונטקסט המלחמתי קיים בכל סעיף, גם אם מוסווה היטב היטב. פרשנות תינתן על פי דרישה)

אני מצרפת למשחק את הבלוגרים הבאים (שייתכן שכבר נתפסו בחיים או בסייבר חיים):
תומר ליכטש
דנה צימרמן
דרור פויר
ריקי כהן
שרון גפן
candy
מורפלקסיס

זה גם הולך להיות הפוסט האחרון של שנת 2008. שוב צריך לקוות שתכלה שנה ותחל שנה. שהשנה האחרונה של העשור הראשון של שנות ה-2000 תסמן את תחילת שנות ה-2000. הלאה הפרימיטיביות, קדימה החיים הטובים.

תגיות: אקטיביזם וירטואלי · מרחב ציבורי · מתורבתים

13 תגובות בינתיים ↓

  • 1 הדס // 31.12.2008 בשעה 1:30 am

    אני לא מאמינה שלא הזכרת את בית המלוכה האמיתי, המקורי, היחיד שבאמת נחשב… משפחת ווינדזור כמובן! (למרות שאחרי שראיתי את ברכת החג של המלכה השנה… בחיי שהיא לבשה פיג’מה…יש מצב שגם אני מעבירה את הפוקוס יותר קרוב הביתה).

  • 2 שרון // 31.12.2008 בשעה 2:35 am

    תודה, לך, יקירתי הכושית המלכותית והזעירה (הפנמתי!) על התיוג, אבל אני חוששת שכבר שיחקתי במשחק הזה בסיבוב הקודם שלו לפני כמעט שנתיים.

    מכיוון שבזמנו נדרשנו לחמישה פריטים בלבד, קבלי את פריטים 6+7 (כל המתייגים האחרים לא קיבלו כזה, אלא רק לינק, כנראה שיש לי מצברוח טוב במיוחד כרגע):

    6. אני ממש לא שוקולד עם בוטנים (וכך גם אחותי, חצי-אחי ואבא שלי, ומכאן שזה בטח גנטי).
    7. ביום שישי שיחקתי פוקר לראשונה בחיי (הכריחו אותי). עוד לא ממש הבנתי את הפואנטה, אבל יש משהו מגניב בלראות מי ימצמץ ראשון.

  • 3 שרון // 31.12.2008 בשעה 2:36 am

    * צ”ל: “לא ממש אוהבת”.
    אני חייבת להפסיק לטקבק באישון ליל כשיש לי כאב ראש.

  • 4 טליה // 31.12.2008 בשעה 7:42 am

    הדס – ברור שהם שם, הם הבסיס והשורשים שלי עוד מימי המנדט. אבל גם כחלק מהקונטקסט המלחמתי וגם בעקבות ההתרחבות וההתקרבות של העניין אני חזק עם ראנייה.

    שרון – א. שתי נקודות על ההפנמה, מה שכבר מקנה לך 7. בום. ב. תיארתי לעצמי, אבל החלטתי שזה לא שיקול. גם כך המשימה היתה לא קלה, כמעט כמו השאלון. ג. נראה שאת גם לא שוקולד עם בוטנים. ו-ד. איזה מזל שכבר המשימה מאחורייך בהתחשב בעובדה שאת לא בחורה של און דימנד 🙂

  • 5 עירא // 31.12.2008 בשעה 9:50 am

    הס! איך את מזכירה את וינדזור בנפול בית המלוכה של שושלת בובליל, בידי הפרידמנית המרושעת שפרה?

    (אין לי מושג מה אמרתי, לא ראיתי פריים בודד מהאחגדול כי אין לי ענין או טלוויזיה. בביקור אצל אמא שלי ניסיתי לראות “שבוע סוף” והייתי צריך תרגום סימולטני, וזה כל מה שאני יודע 🙂

    לטישה: קודוס על הכתיבה האמבידקסטרית, מזכיר לי את דני קיי, לא זוכר מאיזה סרט 🙂

  • 6 נעמה // 31.12.2008 בשעה 10:07 am

    צילום יפהפה, תודה

  • 7 אסף // 31.12.2008 בשעה 10:26 am

    שמתם לב שהבלוג של שפרה נכתב לאחרונה באוגוסט? האם זה מה שעושה לך ההצלחה? הורגת את כשרון (כשרון?) הכתיבה שלך? האם מסתובב לו ברשת גם בלוג לא גמור של החיילת נינט טייב שבערב אחד בניצנים הופסק להתעדכן? מי יוכל לעזור לנו למצוא את הבלוג “משה.מלצר.חולון” שעסק בעניינים שרק מי שעובד כמלצר (וגר בחולון) מבין?

    מצד שני, הבלוג של שפרה הכניס אותי לדיכאון קליני, אני הולך לשבת קצת במרחב מוגן.

  • 8 טליה // 31.12.2008 בשעה 12:07 pm

    עירא – לא נעים להודות אבל גם לי אין טלוויזיה ולא ראיתי פריים בודד אבל זה לא סותר את הכבוד. ומעבר לזה, אני ושפרה we go way back.

    נעמה – בכיף, עליי.

    אסף – תחשוב מה ההצלחה עושה לרייטינג של הבלוג גם אם לא כותבים. בלוג שהעלה את הרייטינג שלו איך שהפסיק להתעדכן 🙂 איך הכניס אותך לדכאון? מרוב היופי שהיה בו בעידן התמימות?

  • 9 יונית // 31.12.2008 בשעה 12:54 pm

    טליה יקרה, אודה וקצת אבוש, שלמקרא השורות על שיפי, אחז אותי ריגוש עז. מה לעשות, גם אני חובבת שושלות מלוכה.
    וחוץ מזה, נראה לי הגיוני שבגלגול קודם היית שוקית, ובטח היית לוחמת חירות.

  • 10 טליה // 31.12.2008 בשעה 1:15 pm

    יונית, את זוכה בשתי נקודות על קישור סעיף 2 לקונטקסט הבום שבע. אולי בעצם בשבע.
    (אין על מלכות)

  • 11 אבי // 31.12.2008 בשעה 7:04 pm

    Go Shifra!

  • 12 מורפלקסיס // 01.01.2009 בשעה 11:43 pm

    הי טליה – תודה על ההפניה, אני מוחמא 🙂
    לצערי לא אוכל לקחת חלק במשחק הרשת הנ”ל, אבל הי, בזכותו אני מכיר כעת את הבלוג שלך!
    סופ”ש חם ונהדר ושוב תודה.

    ב.

  • 13 טליה // 04.01.2009 בשעה 4:23 pm

    מורפלקסיס, זה היופי בתופסת – לא תמיד מצליחים לתפוס 🙂

    שיהיה שבוע יותר טוב. אינשאללה.

התור של התגובות מתחיל כאן