יחסים עם מכשיר חדש הם לא דבר של מה בכך. אין להם עיניים גדולות וחמודות שגורמות להתאהב בהם.
מצד שני, אין דבר משמח מקניות. כבר ציטטתי בעבר, אצטט בעתיד ואני מצטטת בהווה את דברי חברי הטוב ביותר, שטוען שניסה הכל – סמים לסוסים, אשראמים, מדיטציה, חקלאות וסדנאות רוחניות אחרות והגיע למסקנה שאין כמו קניות. והרי ידוע שאין חכם כבעל נסיון.
קניות של מכשירים, שלא לומר גאדג’טים, הן דרגה אחת מעל כל קנייה רגילה. הן כרוכות במסע תחקיר ארוך [בירורים אצל חברים, ביקור באתרי צרכנות וביקורות, דיונים בטוויטר ועוד Add to my cart כאלה ואחרים] ואחריו שלב הציפייה למשלוח.
ואם התמזל מזל המזמין לרכוש מוצר אפל, יוכל המזמין גם לעבור את שלב ההתרגשות מפתיחת האריזה; התפעלות מכל חתיכת קלקר, התרגשות מטקסט קבלת הפנים ופגישה מסעירה עם המוצר עצמו. (חיפוש קצר של Unboxing יחשוף ערימות של משוגעים לדבר)
איטס אה בירד, איטס אן אירופליין, איטס אה מג’יק מאוס!
המזמינה שלפניכם היא בת מזל שפגשה גם עכבר קסם מבית היוצר של אפל וגם מצלמת DSLR חדשה במשלוח אחד. יומיים אחר כך גם נרכש קומקום חדש.
חומרה חדשה היא בהחלט שמחה חדשה. לפני כ-4 שנים כשה-iMac הגיע לשולחני, נאלצתי לצלם כמה תמונות ב-Photo Booth ולצאת אל ליל הסדר. למרות הסיכון שאתפס כבעלת אישויות גבולית אומר שהתגעגעתי למחשב בשלב עשר המכות.
אמנם האושר הוא אושר, אבל משכו קצר. לא בדיוק לונג לאסטינג.
היתרון ברכישת גאדג’טים הוא יכולת המינוף שברכישה לצריכה נוספת. נדרשת פה מיומנות צרכנית גבוהה, אבל צרכנית ותיקה ומנוסה תצליח להוציא צרכים צרכניים גם מעכבר.
המצלמה דורשת תיק, עדשות נוספות, כרטיס זכרון, קורא כרטיסים וברגעי הסחה אצליח גם לשכנע שהיא צריכה מפצל USB ואפילו מחשב חדש (!), העכבר צריך מטען בטריות חדש ומקלדת אלחוטית לצידו (האמת היא שעל המקלדת שלי אני לא מוותרת בעשור הקרוב).
העכבר קסם הוא קסם. סוויש – Back, סוויש – Next, סוויש מתחכם – Desktop. עברו 5 דקות וכאילו היינו ביחד מאז ומעולם. (ובפסקול החיים, ברקע כתיבת שורות אלו מתנגן לו “You’ve made me very happy” של דם, יזע ודמעות)
קשה להאמין כמה אלגנטיות נאספה לתוך חתיכת פלסטיק לבנה שנארזה כיהלום בקופסת פסבדו-זכוכית.
לעומת העכבר, עם המצלמה אני בבונדינג איטי. בהתחלה לא הייתי מרוצה מהמשקל, לא הייתי מרוצה מהעדשה, היו לי טענות לגבי השם שלה. היום, שבועיים אחרי הדייט הראשון, אני חושבת שאפשר לומר שאנחנו מאוהבות. יש לה קליק חינני והיא יודעת לעשות דברים שאף מצלמה קודמת שהיתה לי לא ידעה לעשות.
המציגה הינה אני והמצלמה שלי
ועם הקומקום זה בכלל סיפור אחר. קניית קומקום מאוד מעציבה אותי. הקומקום הזה לא יודע לעשות שום דבר שהקומקום הקודם לא ידע לעשות. שניהם מרתיחים את המים לקפה השחור בבוקר ובמהלך היום לתה (לפעמים ארל גריי ולפעמים ליידי גריי. מדי פעם, קנקן תה צמחים). נלחמתי רבות על חייו של הקומקום הקודם, פירקתי את הקפיץ החלוד של המכסה והסרתי את החלק העליון של הפלסטיק. כשהגיע השלב שהתרמוסטט שבק חיים ונדרשנו לעמוד לצד הקומקום בתהליך הרתיחה ולהחזיק את הכפתור, נשברתי. אה וואטצ’ד קטל נבר בוילז. איזה מין שנות האלפיים זה שאי אפשר לתקן דברים שבורים? לפחות הקומקום החדש הוא שקוף.
הכי 2009.
10 תגובות בינתיים ↓
1 מורד שטרן // 10.01.2010 בשעה 9:55 am
תתחדשי על העכבר!
אין ספק שרכישת גאדג’ט חדש היא גולת הכותרת של הכיף בקניות. בטח אם הגאג’דט יקר, נחשק וטבוע עליו סימן של תפוח אפור ונגוס.
אני לא אשכח כשקניתי לאשתי אייפוד נאנו חדש או כשפתחתי את הקופסה של האייפון שלי (לפני שנתיים ובכל זאת הזיכרון טרי)
אבל כמו שאמרת, זה לא מחזיק הרבה ואז מחפשים את הריגוש הבא…
2 פלומבה // 10.01.2010 בשעה 10:00 am
אחות שלי,
איזה ידיים חינניות יש לך! ולא סתם חינניות, רואים שהן יודעות את מלאכתן. חשבת פעם להיות דוגמנית עכברים? ברור לך, שלו היה צונח בסביבת העבודה שלי עכבר כזה, היינו זקוקים לטיפול זוגי כדי להתיידד.
ועוד דבר שקורה עם גאדג’טים, הם מסייעים בדחיסת הזמן לקפסולות של שכחה. מישהו זוכר שפעם היה לעכבר חוט? שהכפתורים שלו היו יכולים להיתקע? עוד חודש-חודשיים, תשאלי כל ילד בן 13, הוא ימצא דרך להסביר לך למה העכבר החללי האולטרא-מתקדם וחתיכי שהענקת לעצמך הוא סוג של סיפולוקס. אין לזה סוף
3 טליה // 10.01.2010 בשעה 12:42 pm
מורד – גם אני זוכרת את פתיחת האייפון לפני שנתיים וחודשיים. אפילו זה מיני תועד כאן:
http://www.habitu.org/blog/2007/10/07/iphone/
פלומבה – ברור לך שהידיים שלי רק מחזיקות את המצלמה החדשה והידיים המדגמנות את עכבר אפל הן של מיטב דוגמני הידיים של התפוח, כן?
האייפוד הישן שלי נראה לגמרי כמו לבנה, עכשיו כשאת אומרת – אולי גם מזכיר סיפולוקס.
4 יערה // 10.01.2010 בשעה 5:20 pm
כל כך מזדהה איתך בענין העכבר.
קניתי אותו ממש כשהוא יצא ומאז אנחנו חיים באושר ואושר 🙂
5 טליה // 10.01.2010 בשעה 10:43 pm
יערה – אני שמחה לדעת שאני לא המשוגעת היחידה. כשמדדתי אותו בחנות הייתי מוטרדת מזה שהוא לא משטח זכוכית, אבל בחיים האמיתיים, זה לא באמת משנה. התקנתי גם את Magic Prefs
http://vladalexa.com/apps/osx/magicprefs/
אבל האמת היא שלא שרדתי עם כלום, חוץ מפתיחת הדסקטופ על ידי 3 אצבעות למעלה.
6 מנחם // 11.01.2010 בשעה 10:16 am
מזדהה עמוקות עם נושא העכבר והמקלדת שלצערי הרב במקרה שלי היא קצת תקולה במקש הSpace…הזמנתי כבר תור אצל השרינק…אוף
7 טליה // 11.01.2010 בשעה 10:26 am
מנחם – מה פרויד היה אומר על תקלה במקש ה-Space? ממממ… 🙂
8 michal // 11.01.2010 בשעה 2:55 pm
יש לי קומקום חדש מהמם. החידוש הוא ששמים אותו על הגז.
9 שרונצ'יק // 11.01.2010 בשעה 7:50 pm
וואו, איזה יופי.
קניות קניות ועוד קניות.
הלוואי ותעניקי לי את העונג שבלמצוא לך כרטיסי זכרון זולים באיביי.
דרך אגב, עכבר חדש זו הזדמנות מצוינת להחליף את השולחן שיתאים לו ואז את הסלון…
ומצלמה חדשה לוקחת אותי לבדוק את ערבות פינלנד באביב…
תראי כבר תמונה מהמצלמה החדשה שלך!
10 טליה // 11.01.2010 בשעה 11:45 pm
מיכל – אצלך תמיד הם על הגז, לא? או שהיו על הגז וחזרו לחשמל ובחזרה לגז.
שרונצ’יק – 🙂 אתה הגורו שלי. אעניק לך את העונג בשמחה. ואולי גם את השולחן והסלון. רק נותר למצוא את השוגר דדי של כולנו.
התור של התגובות מתחיל כאן