זהירות, צבע טרי!

כבר כמה שבועות אני עם פתיחה של פוסט שאמור לדבר על פחד מוות, או יותר נכון ההסחות מפחד מוות. זה היה אמור להיות פוסט שרציתי לפתוח לכבודו קטגוריה חדשה – “בוק ריפורט”. נרגשת מעצם העובדה שאני מצליחה לקרוא ספר בשלושה חודשים.

מאז היו הרבה הסחות, נכתבו כתבות, זרמו הרבה מים בירקון ובעיקר הפסקתי לקרוא את הספר המדובר [רעש, יעקב בורק]. אם לסכם את מה שלמדתי עד כה במשפט – כל דבר, אבל כל דבר, אבל ממש כל דבר שאנחנו עושים בחיים בא כדי להסיח את דעתנו מהרעש המתמשך והמתמיד בראשינו של פחד המוות. הבניינים שאנחנו בונים, החגים שאנחנו חוגגים, הקריירות שאנחנו מפתחים, ואין טעם להתחיל לדבר על הטכנולוגיה שאנחנו צורכים. באז תמורת באז. *

אפשר להמשיך ברצף הלוגי, אפשר להמשיך ולגזור.
אשתמש פה בציטוט של נינה סימון שאמרה [שנייה 0:48 וצריך לשמוע אותה אומרת את זה. שום סימני פיסוק לא יעשו את העבודה]:

“‏I‪’‬ll tell you what freedom is to me‪!‬ ‪-‬ NO FEAR!”

ואם תרשו לי לרגע לעשות אינדוקציה הפוכה, או איך שקוראים לזה, מכאן ניתן להסיק שאם נפסיק עם ההסחות ונצליח לא לפחד –> נגיע אל החופש הגדול. [חופש גדול במובן FREEDOM ולא במובן שוקו ולחמניה מול הטלוויזיה החינוכית]
מי היה מאמין שסוד החיים נמצא בנוסחה קצרה שמחברת בין נינה סימון ליעקב בורק?

וזה בכלל לא הפוסט שהתכוונתי לכתוב הרי. רציתי להתעצבן על הבוקר. הבוקר לקחתי את עצמי לטיול בעירי. דיווש דרומה.
עברתי במתחם התחנה.
לפני כמה שנים יצא לי לראות את המתחם לקראת שיפוצו. אין מה לומר, מדובר בפינת קסם וחמד בעיר. ערימות של נוסטלגיה, רחש מסרטים תקופתיים, ריח של אדני רכבת – הכל יש שם. הקידמה, גירסת 1892. אז מה עושים כשמזהים פוטנציאל, חור במפה שלא פתוח לקהל הרחב? הופכים אותו לקניון. ממסחרים לו ולאמא שלו את הצורה. חנויות שכל תחנת רכבת צריכה: רונן חן, נעמה בצלאל, סניף ווניליה, חנות מייד אין TLV שמוכרת בין השאר צילומים-שנראים-כמו-תרגיל-שנה-א’ של זיו קורן עם אפשרות להדפיס על קנבס ולשלוח לכל מקום בעולם וטישרטים עם Enjoy Tel Aviv בפורמט הלוגו של קוקה קולה. כיף! מחר ייפתח גם שוק אורגני, ובקרוב גם רועי שוקולד, מסעדה איטלקית ובטח תפתח גם מסעדת נקניקים מעושנים על קוראסונים.
אני מתקשה להבין מדוע האופציה היחידה לפיתוח אזור מסוים היא הפיכתו למתחם מסחר. ועוד תחת הכותרת תרבות.
הטיול דרומה המשיך במסלול הג’נטריפיקציה של כל מה שיש בו ניחוח של חיים, וחלף לצד “צבע טרי”, שמעוניין למסחר אמנות, כי למה לא? יש הרי הרבה הגיון בצמד המילים אמנות מסחרית. מספרים לי על דוכנים של סיגריות פרלמנט, וסוכני מכירות מיומנים “אפשר לעניין אותך בחבילה של שתי יצירות במחיר 13,000?”. בזמן האחרון הכל מתחיל להזכיר לי את הנמל בבולטימור, מרילנד.

* ואגב הסחות טכנולוגיות – מרוב התחושה של להיות אול אובר דה פלייס ולא לדעת איפה הבית שלי ברשת, הוקם בית נוסף, איסוף החלקים שלי לכדי עמוד אחד. שבבוקר אוכל לפתוח חלון אחד ולדעת איפה הבית.


by

Tags:

Comments

35 responses to “זהירות, צבע טרי!”

  1. עירא Avatar

    “אני מתקשה להבין מדוע האופציה היחידה לפיתוח אזור מסוים היא הפיכתו למתחם מסחר”

    ארנונה.

  2. פלומבה Avatar
    פלומבה

    נדמה לנו שאנחנו פוסטמודרניסטים, אבל רוב העולם שרוי עמוק במודרניזם, ומכת הניאוקפיטליזם המנכרת את חיינו עד אבק מוכיחה זאת כמו אלף מרקסיסטים, שלא יצליחו לכבות את שער הדולר. זה כל כך אלים וקשה ומשרה ייאוש, שמזכיר תקופות חשוכות בהיסטוריה, בהן אדם נמדד לפי הדיאנאיי שלו, אם היו מעמידים אותי באקציה של מנגלהכלכלי, אין לי ספק שהייתי גומרת במשרפות.

    צבע טרי עושה לי חשק להחליף את השם הראשון במשהו אחר.

    וגם: אף פעם עוד לא הייתי במתחם התחנה. תעשי לי סיור?

    וגם: איזה יפהפה הבית החדש שלך. אחות.

    ואחרון חביב: אני פיתחתי שיטה בדוקה (לא פיתחתי, ממשיכה מסורת) נגד פחד מוות. קוראים לה הורדות.

  3. פלומבה Avatar
    פלומבה

    נינה סימון הורסת.
    I wish we could all be free, cause if we’re not – we are all murderous!

  4. פינג ופונג Avatar
    פינג ופונג

    אני מעביר לפונג סדנא על המערב לפי האלפבית, אבל לנ’ עוד לא הגענו.

    ואני לא מבין איך מכל הסובלימציות האפשריות בעולם, פינג מצליח לייצר את הרעשים הכי פחות משמעותיים. ולו דווקא יש סיבה טובה לפחד. 

  5. שרון Avatar
    שרון

    מעניין

  6. טליה Avatar
    טליה

    עירא – ארנונה זה לא תירוץ! [למרות שבעיקר 🙂 כשראיתי את התגובה שלך]

    פלומבה – נראה שאפשר לפתח את התגובה הזאת לפוסט אורח, שלא לומר מאמר אקדמי, שלא לומר דוקטורט. למה היית מחליפה את השם הראשון? ולגבי התחנה, אותך אקח לכל מקום, אבל אולי אחסוך ממך את המקום המדובר. והשיטה שלך מוכיחה את עצמה על בסיס יומי.

    פינג ופונג – ב-נ’ הייתי שוקלת במקום ניאוקפיטליזם ללכת על נרקסיזם.

    שרון – לייק.  

  7. שרון Avatar
    שרון

    האמת שיש לי תגובה קצת יותר מפורטת.
    בעניין המרחב הציבורי, אני מנסה לחשוב על מקום בארץ שהמרחב הציבורי לא נאנס ע”י חברות מסחריות ולא מותא אלא מגרשי משחקים.
    אולי צריך לעשות פרוייקט של מיפוי נקודות בארץ שאינן בתשלום…

  8. יעל מרוקו Avatar

    כבר אמרו אבותינו “והעיקר לא לפחד כלל” ואני מוסיפה “והעיקר לאהוב ולא לפחד כלל” (אלא מה?) . ותודה על הציטוט מנינה סימון שעושה לי צמרמורת כל פעם מחדש

  9. Shlopitz Avatar
    Shlopitz

    אמנות מסחרית – צבע טרי
    פתוח אזור – חנויות עוגן
    פחד מוות / החופש לבחור
    הכי פחד מוות שקפץ לי בהקשר היה להיות עם חופשי בארצנו

  10. ק.נ Avatar
    ק.נ

    אני לא מבינה את הבונטון הזה נגד צבע טרי. קצת אמנות, קצת כסף, אז מה? זה חדש שאמנות עולה כסף? שרק עשירים יכולים לרכוש אמנות? לא נראה לי ששום דבר מהותי השתנה מאז ימה”ב
    אולי חוץ מהאינטרנט.

  11. טליה Avatar
    טליה

    שרון – כבר עברו כמה ימים ואני עדיין לא מצליחה להבין למה התכוונת במילה “מותא”… עברתי על כל ה-א’-ב’ במקום ה-ת’. אבל זה רעיון לסטארט-אפ אקטיביסטי.

    יעל מרוקו – אלא מה? 🙂 נינה בהחלט מצמררת.

    Shlopitz – אני רואה שהצלחתי להכניס גם אותך ללופ…

    ק.נ – נראה לי שיותר מדויק לומר אינטרנט, מזגנים וטמפונים.

  12. מבקר המדינה Avatar
    מבקר המדינה

    זה מטריד במידה מוגבלת, לא? הפגיעה המתמשכת בזכותם של אמנים לרעוב ללחם ושל תושבי דרום העיר לחיות בעזובה והזנחה. הפיתוח העירוני כנראה ימשך ככה, עד שיתאגדו מתנדבים טובי מראה, משובחי טעם (ומרובי פנאי) וישקמו מתחמים על בסיס עסקים מגניבים בלבד. הניג’וס הוא שכל מה שיצליח למשוך מבקרים יוקצה כמותג אופנתי ואז חזרנו להתחלה.
    מישהו בדק אם הנגב כבר פוריייח?

  13. י.קדמן Avatar
    י.קדמן

    לא במידה מוגבלת, כבוד המבקר. אני מוטרד מהשלב שבו ילדים ישראלים יתחילו לעבוד בסדנאות יזע.

    ריד מיי ליפס: היום אינו רחוק.

  14. ק.נ Avatar
    ק.נ

    וגם: היישות הציונית, תגלית (פרויקט עם תכלית), מדינות הלאום, בתי הספר, בוטוקס ועוד כל מיני דברים טובים.

  15. שרונצ'יק Avatar

    מוצא, דליה מוצא. צ קרובה ל ת.

  16. טליה Avatar
    טליה

    ברור, שרונצ’יק, ברור. פדיחה שלי…

  17. שרונצ'יק Avatar

    נ.ב.
    מה הקשר לנמל בולטימור?

  18. טליה Avatar
    טליה

    נמל בולטימור זה מקום מקסים, נמל והכל, אבל ללכת בו זה כמו ללכת במקום מצופה פלסטיק. וכל הזמן מנסים למכור לך משהו. או לפחות זאת החווייה שהיתה לי ממנו בערך ב-97′.

  19. שרונצ'יק Avatar

    זה נכון לגבי כל מקום בצפון אמריקה, תמיד אותו רצף חנויות משעמם.
    זה מתחיל להיות כך גם בארץ.

  20. טליה Avatar
    טליה

    כבוד המבקר, אני עם י. קדמן. החיים והפיתוח הם לא שחור/לבן. אפשר לעזור לאמנים ולהפוך את דרום העיר לפנינה גם בלי לשים חנות של רונן חן במתחם התחנה. הפיתוח העירוני לא צריך להיות על ידי מתנדבים טובי מראה (אם כבר, בעלי ממון), בשביל זה יש ישויות ציבוריות – יש עירייה (שאמורה לרצות בטובת הציבור), יש ממשלה (שאמורה לרצות בטובת הציבור), אבל כנראה זה מעניין את ה-*** שלהם. והאמת, הנגב עוד ייפרח, בזכות כביש 6 הבעייתי ו/או בזכות רכבת.

  21. פלומבה Avatar
    פלומבה

    אמש, בשעת ארוחת החג החגיגית, ריצדו על המסך תמונות ממתחם התחנה ובהן ילדים מתרוצצים לכל עבר, וטועמים מיני מאכלים. בזכות הפוסט שלך היה לי מושג וקצה חוט, אבל בכל זאת לא הצלחתי לתת ללסתות רגע מנוח, ולגייס כוחות כדי למצוא את השלט ולכבות את המיוט. (אצלנו, המסורתיים, עושים קידוש והטלוויזיה ברקע, למקרה שיפרוץ כיבוש או תתחיל שואה חדשה או סתם כדי להפיק הנאה מירבית מאילה חסון). ככה, שאני יכולה רק לנחש על מה בדיוק דיברו שם האמהות והאבות של אותם ילדים בריאי מראה ושמחי לבב. יש לי הרגשה שנישאו שם ברכה או שתיים לרון חולדאי ולעיר תל אביב והיו דיבורים על מגדלים חדשים, על פיתוח, צמיחה או ויריליות כלל לאומית. קשה לדמיין שלא רחוק משם, נמצאת יפו, על שלל מצוקותיה, עם עשיריה היהודים חומסי האדמות. איזה כיף בישראל.

  22. טליה Avatar
    טליה

    אולי הם דיברו על כמה כיף לרכוש ולקנות ולאכול גלידה תוך כדי. שזה באמת הכי כיף. יש קידוש בערב חג השבועות? דילגו לנו.

  23. פלומבה Avatar
    פלומבה

    אחות, כבר הפצת בבלוג שלך את ההמשגה העברית לקפיטליזם?

  24. טליה Avatar
    טליה

    עוד לא. את רוצה לכתוב על זה פוסט אורח? או אולי להשתמש בטופס התגובות לקדם את חידוש האקדמיה החופשית?

  25. פלומבה Avatar
    פלומבה

    אז לקוראי הבלוג וקוראותיו הנכבדים/ות שלום,

    נכון שתמיד רציתן למצוא מילה עברית הולמת לקפיטליזם? נכון שכששקלתן הברות וחרזתן חרוזים סוציאליסטיים או לכל הפחות בעלי ניחוח של מחאה מעמדית, שברתן את השיניים בחיפוש אחר חידוש לשוני מתאים?

    מהיום והלאה, גבירותיי ורבותיי, לא נזדקק עוד ללשונם של עכו”ם. הלאה הלעז, מעתה אמרו: הוננות.

    אני רק מעבירה מסרים, מאחד שקוראים לו ניב והוא מתרגם, והצליח לו, לדעתי מאוד. אפשר גם לא להסכים איתי או איתו או בכלל. אנחנו אוהבים פלורליזם. (רובוי?)

    זכרו: ההוננות היא מפלטם של הרשעים!

  26. מבקר המדינה Avatar
    מבקר המדינה

    הוננות זה משעשגע. משחק המילים בין און והון לא חייב לעצור כאן. מכוניות ספורט שנחשדות כסמל פאלי יכולות להיות אונדה, קצב מסובך בשערורית און ושלטון וכיו”ב (הון אנד אופ לתנודות שוק, אונסטלי למשיכה מינית כנה במיוחד…).
    אבל מה? עודנו מדברים וכלכלות הרווחה המערב אירופאיות קורסות לאיטן ומחלצות זאת את זאת כברון מינכהאוזן מרים את עצמו בציצית ראשו.

  27. פלומבה Avatar
    פלומבה

    למבקר שלום, לא הבנתי על איזו מערכות רווחה אירופאיות אתה מדבר?

    על המודל הסוציאל-דמוקרטי הסקנדינבי המשגשג?
    על מדינת הרווחה הצרפתית, שלמרות כל הפגיעות הניאו-ליברליות וניאו-קפיליסטיות המזיקות שמקודמות על-ידי הרשע סרקוזי, עדיין אדם ממוצע נהנה בה מחודש-חודשיים ימי חופש בשנה?
    על הממלכה המאוחדת? שבה נהוגה מערכת בריאות ציבורית חינם אין כסף, בה אנחנו הישראלים יכולים רק להתקנא?

    מי שקורס לאיטו הם דווקא האזרחים, ודווקא לא במדינות רווחה, ומי שאץ רק להצילם, זה בטח לא תאגידי הענק, אילי ההון והאון, שממקום מושבי הצנוע אני מאחלת להם שלשולי נצח.

    בברכת אוננות לכול.

  28. מבקר המדינה Avatar
    מבקר המדינה

    חשבתי על ספרד, יוון ופורטוגל שרווחחו את עצמם לפשיטת רגל
    ועל הגרמנים שכמעט פלשו לפולין שוב מרוב עצבים על היוונים
    מה שנחמד הוא שבסוף הכל מסתכם ב ימח שמם הגרמנים.

  29. פלומבה Avatar
    פלומבה

    יאללה פוסט פריז!

  30. פינג ופונג Avatar
    פינג ופונג

    אנחנו לא אוהבים את הרעש שעושים בעולם כדי להסיט את תשומת הלב מהחייל השבוי.

    דבר בשם עצמך, פונג, הרעש נועד כדי להסתיר את המצור על עזה.

    תוריד את הסכו”ם החד פעמי, או שאני משתלשל עליך!

  31. מורד שטרן Avatar

    גם אני הפסקתי לקרוא את “רעש של בורק. יותר מידי רועש.

  32. עלמה Avatar

    השיר של נינה סימון מועך לי ת’לב בריפיט כבר בפעם השלישית. איכשהו לא הכרתי אותו (למרות שאני חובבת מושבעת של נינה). יום טוב

  33. טליה Avatar
    טליה

    מורד – אני צריכה להתוודות, אני כן קוראת אותו מדי פעם. ובצעדי צב מתקדמת אל הסוף. חסר שם עורך בצורה חסרת תקנה, חסרה קוהרנטיות ועם זאת, מדי פעם אני מוצאת את עצמי לומדת משהו חדש.

    עלמה – אני שמחה על מעיכת הלב. במובן הטוב של המילה כמובן. היא יודעת להזיז איברים זאתי 🙂

  34. נעמה Avatar
    נעמה

    כל עוד אנחנו מחליפים אהבה בכסף כנראה שנמצא עוד מקומות כמו מתחם התחנה. זה לפעמים נראה לי מוזר כמה תחליפים אנחנו מוכנים לקבל במקום דברים פשוטים ואמיתיים.
    סעי לרחובות. לפני בערך עשרים שנה בלחץ התושבים, העירייה שיפצה יקב ישן והפכה אותו למקום. לא לבית קפה, לא למוזיאון. סתם מקום שאפשר ללכת בו, לשבת בו, לקרוא קצת על ההסטוריה שלו ואחר כך ללכת משם.
    האדריכלים היו אגב אדריכליות. מעוז-ברוידא – ועוד אחת ששכחתי את השם שלה עכשיו. צריך כבר לשפץ את המקום הזה האמת, בטח מישהו בעירייה מחפש רשת בתי קפה..

  35. טליה Avatar
    טליה

    נשמע לי מקום קלאסי לקפה קפה או קפה ג’ו.
    אגב, את חושבת שזה שהן היו אדריכליות קשור לעניין?

    ואת סופר צודקת לגבי תחלופת הדברים הפשוטים והאמיתיים בכסף ובמסמלים. אבל זה לגמרי גורף – כל תרבות הצריכה וכל מחלקת פרסום וכל גוף מדיה נגוע. אי אפשר להאשים רק פרויקטים כמו התחנה 🙂

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *