Category: קשה לתאר
-
יום הזיכרון, גירסת 2008
קשה לי לדמיין את הישיבה בעירייה שבה החליטו שכדאי לשים אנדרטת זיכרון וירטואלית בצפון פארק הירקון, בואך הנמל. זה תחביב ידוע ואהוב שלי: לנסות לדמיין את תהליך קבלת ההחלטות של אירגונים, או את הישיבה עצמה שבסופה נוצר אלמנט תמוה במיוחד כמו הדוגמה שבוא תבוא (אחת הישיבות המדומיינות היא של הנהלת בית החולים תל השומר באותו…
-
ארנבים ונהנים
לא ממש הצלחתי להבין אם זה אמיתי או לא, אבל מסתמן שכן. אלו כל הארנבים כולם שגודלו על ידי בטי צ’ו וזכו בתחרות ארנבות אנגורה אי שם בשנת 2003. למי שמפקפק עמוד הזנים ב – אתר אגודת מרבי הארנבים המתרבים. דרך | נקסט נייטצ’ר
-
הדבר הכי מוזר שקראתי באינטרנט
האמת – מדובר בשני דברים מוזרים שמתחרים אחד בשני שהתנקזו לסוף שבוע אחד, ייתכן אפילו שהקשר בינהם הוא יחסית דליל (שניהם עוסקים במיניות ובטכנולוגיה (אני מתחילה לשנוא את המילה טכנולוגיה)). והאמת הנוספת היא שקראתי לא מעט דברים מוזרים באינטרנט, לא מעט. אבל אני חושבת שזולטן שמופיע כאן בהמשך הפוסט נותן פייט יפה. ולחשוב שחשבתי שאני…
-
מלך הקסטות
כשליחת הציבור הנאמן יצאתי לבדוק עוד אתר. כמו שוטרת מוסווית נרשמתי, צרכתי והרי המוצר המוגמר לפניכם. בסך הכל מדובר בעוד אתר ליצירת פלייליסטים עם ניחוח שנות השמונים בצורת תבניות של קלטות. אבל לא מקסים? כחלק מתמיכתי ואהבתי לטכנולוגיה זו או אחרת החלטתי להקדיש את המיקס הראשון שלי לעניין. בכל זאת, מדובר כאן בבלוג שעוסק בטכנולוגיה…
-
פוסט טראומה
זוכרים את האוטו שנמכר בסכום סמלי של שקלים חדשים בודדים מהפוסט הקודם? אז האופניים – כלי השינוע האהוב עליי ביותר – שהיו שוות יותר מהאוטו (גם בשקלים חדשים וגם בשקלים רגשיים) נגנבו היום מרחוב תל אביבי סואן בלי בושה. אולי אני אמורה להודות על זה שהן חיו איתי שנה שלמה בעיר הלא בייק פרנדלי הזאת,…
-
יש לנו ארץ נהדרת
כנראה מכרתי את האוטו שלי לפילוס מארץ נהדרת, או לפחות למקור ההשראה של פילוס. אני מודה שמדובר באוטו בן 17 שעשה 250,000 קילומטר ואין לו טסט ושלא ציפיתי שמיטב הנוער יידפקו על אייפוני בנסיונות רכישה. מצד שני, לא האמנתי שילדה במושב בצפון תקרא על שמי בזכות העברת הבעלות הכביכול יומיומית הזאת. כמה ימים אחרי המכירה…
-
יפן זה כאן
בבית ומחוץ לקונטקסט
-
קונצ’רטו ל-iPhone וכינור
הבטחתי לדבר בשבחיי ה-iPhone בהמשך. אבל מאז נשפכו כל כך הרבה מילים בנושא. מקטרגים, קנאים, אוהדים שרופים וסתם אנשים פרווה שפכו ושפכו ושפכו מילים על התופעה, הטכנולוגיה, התרבות, העתיד, הנוער והציונות. אבל אחרי התקנת ה-pocketguitar כבר אי אפשר לשתוק. לא, באמת. בינתיים הצלחתי לנגן את ההתחלה של “רעמים וברקים”. בקטנה. בקטנטנה. (ואחרי הפתיח המוצלח הלכתי…
-
My cup of tea
מזיגה תמימה של מים רותחים הצליחה לגרום ליצירת הפאר המוצגת כאן לראווה. (תמונות נוספות כאן) ואי אפשר שלא לדבר על חצי הכוס המלאה במקרה הזה. למרות השבר על הבוקר, ולמרות הקפה שנשפך ודרש לא מעט תשומת לב, קשה שלא להתרגש מהיופי והדיוק והקסם. כמעט ולא היה סאונד לשבר: מים נמזגים, טיק קטן ושני החצאים התרחקו…
-
הסתיו הגיע, כנראה שזה כבר רשמי
ואיתו היורה והאור הכתום כתום הזה. מ.ש.ל