Category: מתורבתים

  • וזהו סוף הזכרון

    מלקולם גלדוול מדבר בספרו The Tipping Point, בעמוד 187 (וזאת מצויין רק על שום הצורך להשוויץ בעובדה שהגעתי לעמוד שכזה בספר, שזה הרי לא מובן מאליו), על העובדה שאנחנו חלק מאורגניזם גדול יותר, שהזכרון שלנו הוא לא רק העובדות והרעיונות והחוויות שנשמרו לנו במוח. הרבה ממה שאנחנו זוכרים בעצם נשמר מחוץ למוח שלנו. אנחנו בכוונה…

  • facebook will miss me

    אין לי שום תוכניות להיפרד מפייסבוק. יחד עם הביקורת ועם המחשבות על תיעול מרשים יותר של הזמן שלי – אני שם. רואה דברים שאני לא צריכה ו/או רוצה לראות, עושה לייק כשצריך ובעיקר מכלה את זמני. הגעתי למסך של ביטול הפרופיל שלי בפייסבוק כי התבקשתי להראות כיצד עושים את זה. ואני מאוד שמחה שהגעתי לשם.…

  • העתיד מאחורינו

    פתאום אני מבינה שלא צריך רק לסכם עשור אלא גם להתחיל להתכונן לעשור חדש. אתמול אברהם אמר לי שהוא רוצה לעשות משהו מיוחד שהוא יתחיל בראשון לראשון של העשור השני. והבנתי שהגיע הזמן להתחיל לעבוד על ה-New Decade Resolutions. אבל אין לי. איך לעזאזל אנשים שלא יודעים מה הם רוצים לעשות מחר אמורים לייצר רזולוציות…

  • I Type Therefore I am

    התחייבתי מול קהל קוראיי העצום, לפני חודשיים ויומיים (שהם לא הרבה זמן במונחים יחסיים) להעלות לאוויר אתר נוסף. אני שמחה להודיע קבל עם ו על תרומתי הצנועה לתרבות בפורמט של פיקסלים על בד. זוהי רק ההתחלה לה. הרצון הוא להיות ממ”ר (מיצב מבוסס רשת) ארוך טווח, ללא תאריך תפוגה, המתעד אותנו ברגעים דיגיטליים. רק היום,…

  • זהו, ספטמבר מאחורינו

    דווקא כשהרוחות מזלזלות בתמימותם של בני האובמאים, ובעקבות הפוסט הקודם שעורר תגובות קשות עד קשות ביותר – כמה פנינות חן מבית היוצר של הווסט ווינג, של הפירסט ליידי ושל פרזידנט אילקט, כי מזמן לא חגגנו עליו. ללא מילים: וזה כן דורש איזו מילה או שתיים: מר וגברת אובמה נדרשו להצטלם עם מנהיגי העולם (כן, גם…

  • טו מאץ’ אינפורמיישן

    רעש מזהם את האוויר. אבא שלי היה אומר את זה רבות על הרעש שהייתי מייצרת כילדה ואני זוכרת כמה קשה היה לי להבין את החיבור הסמנטי הזה בין עולם הזיהום לעולם הרעש. היום, לעומת זאת, נדמה לי שאין תחום בעולם שלא מזדהם מרעש. ברור לי שאחד המוצרים הנדרשים ביותר ברשת של ימינו הוא מוצר שיזקק…

  • זמנים מודרניים

    מי שראה את ההרצאה של אותו פרופסור עטור ניבים מהפוסט הקודם, צפה בדיון על הרצון שלנו באינדיבידואליות מול הכמיהה לקהילה, על הבדידות מול השיתוף. הרי החיים בסופו של יום הם איזון ומינון על צירי השחור לבן. איך מוצאים את הנקודה המתוקה בין החיים מחוץ למסך לבין החיים בתוך ביטים קצובים, בין הטכנולוגיה לרגש, בין החומרי…

  • הופ הופ טרללה

    אז הבטחתי לציין את ה-8 בספטמבר בתור יום הולדתו של הבלוג. למרות שהתשיעי יבוא השנה עם הרבה חן, בעיקר בשעה 9 ו-9 דקות בבוקר. אה, ותשע שניות. למי אכפת איך נראה התאריך, ולמי אכפת מימי הולדת של בלוגים? כנראה העובדה שאני גדלה לצד הבלוג שלי היא היא שמחזקת את הצורך ב(הי)ציוניוני הדרך. כל כך גדלתי,…

  • בלוז לחופש הגדול

    הסתיו כבר כאן, הוא התחיל ביום רביעי. זה אומר רוח קרירה בבוקר, זה אומר אוויר בר נשימה בערב, זה אומר כבדות בנשמה (אולי היא קשורה בכלל לבין המיצרים/הימים הנוראים וכל מה שביניהם). זהו, רואים את אור סוף הקיץ בקצה המנהרה, פלאס מספרים לי ששעון החורף קרוב ממה שנדמה לנו (שבוע הבא?). כמה עוצמה יש לעונות…

  • פופקורן בלי מלח, סבתא אניוטה וגם – שוב גנבו לי את האופניים

    אמנם פסח לא מתקרב, אבל יש איזו תכונה שמקדמת סידור ארונות, סיוד ורה-ארגון של מדפים. כנראה שזה האוגוסט הזה עם הירידה הקלה באחוזי הלחות והעלייה ברמת המתח לקראת תחילתה של שנה נוספת (בבית הוריי מתבצע סיוד נמרץ שכולל גם את צביעת דלת הכניסה בכחול. אמא שלי קמה היום בבוקר ושאלה את עצמה מה גורם לאישה…